לא מצאתי אותי מרוב רעש
הייתי צריכה להתחפר ולעשות
לבנות להיבנות
למדתי להתלונן בלי סוף
לקמט ולזרוק
אני שנרתמתי להכל
את ידי מצאתי על ההדק
לפני היריה בחרתי בחיים
הינך זוכר זאת?
אתה שאילצת אותי לנטוש אותך כדי שתלמד לחיות
אני שסחבתי אותך על גבי מכובד האובדן
עברתי דרך ארוכה
אתה יודע
אני יודעת שעד היום אתה לא מבין למה ואיך מה נסחב על גבי
רצית שאהיה
רצית שאוהב
לא שאלת מה אני אוהבת
מצאתי את החופש שלי באובדן גדול
וכן הייתי צריכה להתאבד על החיים
כדי לחיות באמת
ותראה אני חייה
נכון זה לא כמו פעם
אבל איני נזונה כמו פעם מהסוף
אי מקבלת את הסוף כהתחלה ובועטת את גופי
לכיוון שאבחר
אני נתתי לך להאמין מקווה שהאמנת
שברי כדורים על הריצפה
אני כבר לא אהיה זאת שצורחת
אף אחד לא הבין
אבל לא ציפיתי
לא צרכתי חיזוקים
או קבלה
הילכתי בחושך וככל שהכרתי את החושך נבהלתי
כשנדלק האור
אני זוכרת ברגע לא ברור ביקשתי אותך
אחרי לא ביקשתי יותר אדם לא עוד
ידעתי את משקל הסחיבה של כל אחד ואחד
רבים לא יכלו להכיל אותי
ואלא שכן נפלו מכובד משקלם
וכתמיד התפקיד התחלף
נתתי חיים ולא מצאתי את חיי
היום אני נמצאת נוכחת בי ובגופי
היום אני בוחרת לעוף אבל זוכרת איכן למצוא אותי
הפסקתי לדבר
חזרתי להקשיב
כי רק בלחישה
אמת גדולה שוב תשמע.
נכתב לפני 14 שנים ו-1 חודשים
תום לא רוצה לטעום ת'תום
לא רוצה לטעום ת'תום
תום לא מהירה היום
נישאר עוד זמן
למה בכלל נגמר היום
היא חיה רק בלילות,דומה יותר לחתול רחוב
מלבני אדם
מלבני אדם
תום ישבה שעות על הספסל
רצתה לומר לו שהוא והיא אותו דבר
אבל למה בכלל,למה בכלל
תום רגילה להשתכר,רגילה להתפזר
רגילה להתמסטל
לא רגילה היא לחיבוק
לא יודעת בדיוק להישאר
תום ארזה עצמה מעוד חלום
נטשה את מי שרצה להתייחס בחום
רצתה רק שמש לקלל,כשהיא נשרפת מבפנים
רצתה דמעות,רצתה גשמים
אך להיות, למה הם מתכוונים
כשהם אומרים שהיא אחרת
במה עכשיו היא כבר בוחרת
תום פגשה אותה באמצע יום
יותר מוקדם מהרגיל
תום רצתה פתאום להישאר
היא כבשה אצלה דמיון שבטח
יאשפז אותה בבית משוגעים
אבל פתאום
תום לא רוצה לטעום ת'תום
לא רוצה לטעום תתום
לא רוצה לטעום ת'תום.
נכתב לפני 14 שנים ו-1 חודשים
איזה יופי ניגר מעניים טועות
הרוך המוזר שכרוך בתשובות
החייכת בי?
הרגשתי בך,מטיילת בחדרי ליבי
דורשת בי לשוב להאמין
שכחתי
אני מודה
פחדתי בלי די
לא נמצאתי תחת עורי
בבור חסר תכלית של מציאות אבדתי
שכחתי את הפשוט
והנני
פשוטה ככל אדם אחר
רוגשת,נסערת,בוחנת,בוהה
נזכרתי שהכל קשור באמונה
מה שהאמנתי לא בגד בי
אני בגדתי בעצי בכך שהאמנתי במה שלא צרכתי להאמין
בכך שלא האמנתי מספיק
שאולי תחזור
שאולי תאהב
האמון בספק נלקח
וגם אני
הייתי צריכה לאהוב מספיק את עצמי
ולבטוח שהאחר אותי יאהב
הרוך התמים עיניים בוהות
אני יודעת נזקקו שנים טובות
והרבה שאלות כדי לקבל תשובה אחת טובה
תפסיקי לשאול
תיהי ערוכה לקבל את החיים
לנשום חזרה
תזכרי שוב שאת זאת שלחשה
מה שאתה מאמין בו קורה לך.
נכתב לפני 14 שנים ו-2 חודשים
דקה לפני שאת מאבדת תחושה,
אחרי שכבר איבדת אישה
אחרי שכבר טבעת בים השאול והאובדן
אחרי שכמעט דבר לא מפתיע,
מעורר
מייגע
היא באה..בלי פנים ,בלי עיניים,
דמות מהשמיים
גורמת לך להאמין
מרשה לך לשים כנפיים
נותנת לך להיות עצמך בזמן שהיא עצמה
כמו מתנה מהיקום
כמו חמלה
עוטפת אותך באהבה
כדי שלא תכנעי
נותנת לך היא סיבה
לקום
להתעורר
להיות
בלי להתנצל
בלי להתנצל עוד.
נכתב לפני 14 שנים ו-2 חודשים
הם מתקשרים קול ועוד אחד
הם לוחשים לך באוזן
שורטים בך פינות
היא עושה קוק כל היום ובוהה בתיקרה
היא אומרת שהיא תמות שתגמור את עצמה אם לא תהיא שלה...
הם מתקשרים..
הם אומרים שהיא עושה קוק כל היום ושותה בלי סוף
היא אומרת שהיא תמשיך להסניף ולשתות עד שיעצר ליבה והכאב יחדול
היא אומרת שבלעדיך היא לא תישאר
שעד חמישי הכל יגמר
ואת..
ואתת
לתת לה למות ?........היא תהרוג את עצמה ,באשמה שמונחת על ראשי שקושרת אותי ,היא כובלת את שמי בסוף שתווה לעצמה..
לתת לה לחיות?....להיות שם ולמות כשהא שמחה שהשיגה מטרתה קושרת אותי לה בחבל הדוק יודעת שתלתה חייה על צווארי ..שלקחה אותי לקחה אותי..
אני אדם נורא???????????????. אני מנסה להתנגד ואם זאת לפעול..מנסה למצוא מישהו שמוכן לקחת אחריות בעוד כל האצבעות מופנות אלי...אף אחד לא יכול לעזור חוץ ממך
זה מחיר חיייייייייייייייי
היא תוותה אותי בשקר רצתה שאהיה לה הבובה על המדף שהפעל כרצונה, התלבש כרצונה,אלך ברדכה,אשן במיטתה מבטלת אותי במניפולטיביות שאת שמה לא אדע להסביר..היא מתוחכמת להפליא,איטלגנטית ברמות על
טובה בלהשמש בכוח וכסף רוצה לקנות לי עולם
גם אותי ניסתה עד שגילתה שאין מחיר לחופש.........לחופש שלי שמוצף אהבה
רוע טהור.. או שמה טוב מתענה היא????????
היא השכירה דירה בחרה רהיטים רצתה שהחייה שם סגורה בהסגר..כבולה בכבליה ,נעולה בחייה,בנתה לה חיים שלמים שקשורים אלי בלא ידיעתי,תכננה לי הכל הכל הכל
ומה איתי?????
היא המציאה דמיות ,שיחקה משחקים מלוכלכים כדורשת ממני לוותר על חיי ..לוותר על חיי,תוותה אותי באשמה ובוחסר כל ,הפכה אותי למשוגעת כשהיא יוצאת תמימה ומחוייכת סודקת בי אותי ,מסכסכת בי עם עצמי משתמשת בחולשותי נגדי...כדי שאהיה תלויה בה
מסוכנת היא
מסוכנת..
איך הסובב גבי????? -האם אוכל לחיות אם ברגע קטן של תיסכול וסיבוב היא תחליט שאצטרך לסחוב אותי איתה עד יום מותי בלקיחת חייה?..
איך השאר???? -ותנעל אותי,באשמה וברוך,גורמת לי לאבד את הוויתי,את עצמי,בטחוני,גופי,ליבי וחיי לה ולא מסתפקת..
היא איבדה הישתונות, היא איבדה שליטה עלי, היא היתה חייבת שלמות ואני השלם שבחרה "בגד" בשלמות ופורר את המסגרת שהיא בנתה לעצמה,את השלמות של לבנות אותי בסיפור בתור עצם..ולא אדם בתוך רצונותיה מבטלת אותי קליל..
השלמות התפרקה היא חייבת לחזור לשליטה וכך היא שולטת מאיימת לקחת חייה ולשים אצבע עליי...
זה או להיות שלה ולמות
או להיות שלי ולתת לה למות
איך מוצאים את האמצע?????
מנסיון אני יודעת שמי שרוצה להתאבד עושה זאת ולא אומר זאת..
מי שרוצה צומי אומר זאת ולא עושה..
אבל הסיכוי הקטן...הסיכויייייייי
מי אני אהיה ,אם לא אשים חיי להחיותה?
ומי אהיה אם היא תחייה בזמן שאני אהיה קיימת רק בצורתה שלה..בתבנית מובנת ומשורטטת שמתאימה לציור שבנתה לי..
"אני רואה לך בעיניים, אני רואה את הכל....
היית סוגר אותי אם היית יכול..
רואה לך בעיניים שכלום לא חשוב,רק אתה ,אני ואתה שוב ושוב.............
היית בונה לי קירות,היית מתקין מנורות,שיהיה לי אור........
הייתי משוטטת בין הקירות,הייתי עושה בם צורות- שיהיו לי שמיים.
הלכתי לפני שעות
וטוב לי מחוץ לקירות ,להתגעגע "לבית" "
ומה עכשיו..מה עושים איני רוצה לחזור ואיני רוצה להניח אותה לגסוס למותה..
איך מדלגים את השלב...יש מטרה אחרת נורא ברורה שצריך להגיע אליה
זה עיכוב הרסני..
וזה לא שלא אכפת לי ממנה,בא לי להביא לך חיבוק
אבל גם סתירה
היא לא בוחלת בדבר בדרך..אפילו אותי היא לא רואה הכל מטרה כדי להחזיר את שלמותה לתקנה.
עצוב עצוב עצוב
נכתב לפני 14 שנים ו-2 חודשים
*עבר הרבה זמן ,מאז כתבתי,חזרתי בימים האחרונים קצת לדבר עם עצמי,זה משהו שכתבתי לפני שנתיים בערך.
התנגשתי בעצמי
ואיך אפשר לפגוש אותי כך במקרה
מול מראה של השתקפות עצמית
כנועה במקומי.
אני זוכרת איך היא שמחה כשהתחלתי מחדש
איך היא לא ידעה שסתם גססתי לי עוד קצת
במסווה של הצלחה
תקתוק שעון, זמן מבוזבז
קשה לך ביותר להיות כך סתם לבד.
שקט מדמם בך,רק עוד היסוסים
לפעמים צריך לפתוח את החלון
להכניס אויר קצת לבפנים
לפני שאת נחנקת
הייתי מיותרת (מוותרת)
הייתי מיותרת (מוותרת)
את זוכרת איך נתת לה עוד סיבה כדי לחייך
כבשה את העולם בשמך
ורק את נשארת עומדת בחלוף הימים
לך לא היה אכפת ההצלחה המחירים
רק רצית שאהובתך המתה תתעורר שוב לחיים
ואיך בכית לך,איך בכית לך
כשהבנת
התנגשתי בעצמי
ואיך אפשר לפגוש אותי כך במקרה
מול מראה של השתקפות עצמית
כנועה במקומי.
נכתב לפני 14 שנים ו-2 חודשים
אהבה היא נדר שנדרתי ביום שעיני ראו בך..אני לא יודעת איך נפלתי למקום ללא מוצא,חייתי בחופש מוחלט,ללא גבול,בדמיון פתוח ואף נואש לפניך..הילכתי על האפס.
כשחוויתי אותך הבנתי מהו טעמו האמיתי של היקום המבורך הזה,אהבה.
אהבתי ללא הגבולות הילכה אותי בין החיים -למוות,בין אור- לחושך,אמת-ושקר,מציאות-ודמיון..הדחף לשיגעון נעץ בין את שיניו ולא הרפה הייתי אבודה עוד לפניך..
החיים שלי מחולקים לשניים: לפניך ואחריך..
לפניך רצית רק למות להתמסר לאלוהות ,לאהבה ולאור שהרגש שלי היה שייך רק להם..
ומאז הגעת רציתי רק לחיות,כמקדשת את החיים להתמסר לאהבתי אליך ..
אבל אבדתי,אבדתי בי...
כשרציתי למות חייתי בטירוף-כל יום היה קצוב כל שעה היא נצח שעלי לקיים,עוד קצת לפני,עוד דבר לסגור,אדם להאיר,עוד להשתכר עד יעבור הכל ,לעשן חושי,לבחוש עתידות,לצעוק,לצחוק,לבכות..
כשהתחלתי לחיות ..לא ידעתי איך מתחילים..השיעור הראשון שלי היה הפחד...והוא זה שגמר אותי ובטח גם אותנו..
אהבתי אליך לא נמדדת בזמן ובמקום אבל אם כל זאת אין שניה שבה אני לא רוצה לחבק אותך..
קיבלתי את המציאות..והדמיון הפך כולו בשמך..שם שאני מתוך שינה צורחת..
הייתי מוותרת על הכל..בשביל מבט אחד...
הכלום הזה,הריק,זה דבר שהתקיים בי תמיד,באתי לעולם לבד וגם אלך ממנו לבדי לבטח..
אבל לפני...אני הדרוש בכל יום רק אותך,עוד מבט ,עוד חיבוק,את טעם שפתיך,טעם האמת ..את האמת שלי והיום ובכל יום אחר אהיה שלך.
נכתב לפני 14 שנים ו-2 חודשים
