"השמש, שהחלה לנטות לכיוון למערב, צבעה בפסים כסופים את שמי החורף. רוח נעימה שררה בחוץ, וקרני השמש האחרונות והדקיקות בקעו מבעד לחריצי התריסים בחדרו של נועם, ששכב במיטה ברגליים משוכלות, ידיו מונחות מאחורי ראשו, ובהה בתקרה בחוסר מעש. שוב אותה תחושה שמשתלטת עליו, מעקצצת בשיפולי בטנו ללא הרף. הוא חש שרגש עצום דוהר במעלה גרונו, מלטף אותו ברצף תנועות מהירות, מדגדג ללא הרף וגורם לגרוגרתו להשתנק. זאת התחושה שמרגישים כשאוהבים, חשב בחיוך."
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה