אהבה היא נדר שנדרתי ביום שעיני ראו בך..אני לא יודעת איך נפלתי למקום ללא מוצא,חייתי בחופש מוחלט,ללא גבול,בדמיון פתוח ואף נואש לפניך..הילכתי על האפס.
כשחוויתי אותך הבנתי מהו טעמו האמיתי של היקום המבורך הזה,אהבה.
אהבתי ללא הגבולות הילכה אותי בין החיים -למוות,בין אור- לחושך,אמת-ושקר,מציאות-ודמיון..הדחף לשיגעון נעץ בין את שיניו ולא הרפה הייתי אבודה עוד לפניך..
החיים שלי מחולקים לשניים: לפניך ואחריך..
לפניך רצית רק למות להתמסר לאלוהות ,לאהבה ולאור שהרגש שלי היה שייך רק להם..
ומאז הגעת רציתי רק לחיות,כמקדשת את החיים להתמסר לאהבתי אליך ..
אבל אבדתי,אבדתי בי...
כשרציתי למות חייתי בטירוף-כל יום היה קצוב כל שעה היא נצח שעלי לקיים,עוד קצת לפני,עוד דבר לסגור,אדם להאיר,עוד להשתכר עד יעבור הכל ,לעשן חושי,לבחוש עתידות,לצעוק,לצחוק,לבכות..
כשהתחלתי לחיות ..לא ידעתי איך מתחילים..השיעור הראשון שלי היה הפחד...והוא זה שגמר אותי ובטח גם אותנו..
אהבתי אליך לא נמדדת בזמן ובמקום אבל אם כל זאת אין שניה שבה אני לא רוצה לחבק אותך..
קיבלתי את המציאות..והדמיון הפך כולו בשמך..שם שאני מתוך שינה צורחת..
הייתי מוותרת על הכל..בשביל מבט אחד...
הכלום הזה,הריק,זה דבר שהתקיים בי תמיד,באתי לעולם לבד וגם אלך ממנו לבדי לבטח..
אבל לפני...אני הדרוש בכל יום רק אותך,עוד מבט ,עוד חיבוק,את טעם שפתיך,טעם האמת ..את האמת שלי והיום ובכל יום אחר אהיה שלך.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
