פורומים » א כללי
האזור הכללי. פה אפשר לדבר על כל מה שלא נכנס למקומות האחרים.
כתיבת הודעה חדשה בפורום א כללי
» נצפה 10246 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 16 שנים משא ומתן ב ו ם יעלוש
בכול זאת העם היהודי נחשב לעם המובחר....עם שדורש שלום מוכן לוותר לעגל ואיך שסוגרים משא ומתן ב ו ם העם השני מבקש לסחוט יותר
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים "העם מובחר"? ענת
לדעתי התכוונת ל"עם הנבחר", קודם כל...
וגם זה מושג סובייקטיבי, שנטבע ע"י העם המדובר בעצמו. לא שמעתי בן דת אחרת שקורא לנו ככה...
והיתר?
אני מסכימה עם ניר ולא רואה צורך להכביר עוד במילים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים " עם סגולה" - במשמעות של העם הנבחר הוטבע ע"י הקב"ה שקדנית
המשמעות של המושג "סגולה" היא : דְבַר חֶמְדָה, אוצר מיוחד, קניין יקר, והצירוף "עם סגולה" מביע את ייחודו וקדושתו של עם ישראל כעמו של ה', ומבטא את היותו העם הנבחר - עם הבחירה.
לאחרונה הציעו חוקרים לפרש כמו בשפה הָאוּגָרִיתִית – וַאסַאל, עבד, במשמעות של העדפה וכבוד.
ומה מקור הביטוי?
הביטוי מופיע בשמות י"ט 5: "והייתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ"; וגם בדברים ז' 6, י"ד 2: "כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך, בך בחר ה' אלוהיך להיות לו לעם סגולה, מכל העמים אשר על פני האדמה".
בחירת העם לתפקידו כעם-נבחר הייתה קשורה לכריתת ברית בינו לבין ה', ומותנית בכך שהעם יקיים את חלקו בברית, כלומר, ישמור את מצוות ה'. מכאן שלא אנו בחרנו להיות ולהיקרא העם הנבחר, אלא הקב"ה בחר בנו ורצה בנו מכל העמים.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים השפה האוגריתית איפשרה להביט על העברית מעוד כיוון קורנליוס
עוד דוגמה שנתקלתי בה היא המילה "בצקלונו" ("לחם שעורים וכרמל בצקלונו") היא מילה יחידאית שתהו על פירושה וחשבו שהתכוונו לשק או כלי קיבול כלשהו, ומהשירה האוגריתית הסתבר כי זהו סוג של דגן בשם בצקל.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים היהודים - מבט מבחוץ יוֹסֵף
דברים שאמרו על היהודים כמה אנשים חכמים.
מרק טווין:
"המצרים, הבבלים והפרסים עלו ומלאו את העולם בשאון הדר ויפעה, עד שהועם הזוהר והם שקעו ועברו מן העולם. היוונים והרומאים הלכו בעקבותיהם. עוררו רעש עצום ונעלמו. עמים אחרים הופיעו, נשאו ברמה את לפידם לזמן מה, אך הוא נשרף באש של עצמו ועתה, הם יושבים בצל, או אבדו בכלל.
היהודי ראה את כולם, הכה את כולם, והוא היום מה שהיה מאז. אינו מראה סימני שקיעה, לא האטה בכישוריו, וערנותו לא קהתה. כולם בני תמותה בעולם, מלבד היהודים. כל הכוחות חולפים אך הוא נשאר. מה הוא סוד נצחיותו?".
(Mark Twain, Harper’s Magazine, Sept 1899)
"... ואמנם, לפי הקריטריון המטריאליסטי והפוזיטיבי, צריכה היתה אומה זו מזמן לעבור מן העולם. קיומה היא תופעה מיסתורית ומופלאה, המעידה כי חיי אומה זו מתנהלים בכוח גזרה קדומה..."
(הפילוסוף הרוסי, ניקולאי ברדייב 1936, משמעותה של ההיסטוריה עמוד 86-87).
לב טולסטוי:
"מה זה יהודי? שאלה זו אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. הבה נראה איזה מן יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי עולם וכל העמים העליבוהו ודיכאוהו וגירשוהו ורמסהו, רדפהו, שרפו, והטביעו, והוא, על אפם ועל חמתם, ממשיך לחיות ולהתקיים. מה זה יהודי - שלעולם לא הצליחו לפתותו בשום פיתויים שבעולם שמדכאיו הציעו לו בלבד שיתכחש לדתו ויטוש את אמונת אבותיו.
יהודי — הנו סמל הנצח. הוא שלא יכלו להשמידו לא טבח ולא עינויים; לא אש ולא חרב האינקוויזיציה לא הצליחו להכחידו. הוא אשר ראשון בישר דבר ה'; הוא אשר זמן רב כל-כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה. עם כזה לא יכול להיעלם.
יהודי הנו הנצחי - הוא התגשמות הנצח".
(לב טולסטוי, מתוך מאמר שפורסם בג'ואיש וורלד - לונדון 1908).
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים כשבוחנים את הציטוטים האלו עתליה
-
לפני 16 שנים נשמח לשמוע הסבר נתי (ל"ת)
-
לפני 16 שנים בוודאי עתליה
אני חושבת שמה שנקרא 'עם ישראל' של היום כבר לא מחובר אל ההיסטוריה והמורשת שלו כמו שעשה בזמן שהציטוטים האלו נאמרו. יש איזה תהליך מסויים של שכחה, אפילו של ניכור, ובמקום שבו לא הצליחו עמים אחרים בהיסטוריה בכח הזרוע הזמן כבר עושה את שלו ומנתק חלקים נרחבים יותר ויותר באוכלוסיה מהשורשים שלהם... זה מה שפירק את כל האומות שהוזכרו למעלה, ולמרות שהחזקנו מעמד זמן שיא אנחנו לא חסינים מאותו גורל.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 15 שנים ו-11 חודשים היהודים - מבט מבחוץ חלק ב' יוֹסֵף
את צודקת, באמת ישנה הרגשה שבתקופה האחרונה חלה תנועה מסויימת של התרחקות וניכור, אבל אני לא בטוח שלא היו כבר דברים מעולם. לדעתי עם ישראל חזק מכל המהמרות הללו והוא ימשיך הלאה, כפי שכבר אמר שמואל הנביא לפני כמעט שלושת אלפים שנה (שמואל א טו,כט) "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם, כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם".
אז הנה עוד כמה ציטוטים נבחרים מפי מי שאינם יהודים:
ניקולאי ברדייב, שכבר הוזכר למעלה, היה אחד מההוגים הגדולים של המהפכה הרוסית, אלא שבעקבות התעמקותו בהיסטוריה בכלל וזו של עם ישראל בפרט התקשה לקיים את התורה המרקסיסטית שבה האמין, שהעולם וההיסטוריה נשלטים בידי כוחות מטריאליסטים טהורים. גילוי זה הסעירו כל כך עד כדי שנהיה לאדם דתי, גורש מרוסיה ועסק בהוראת הדת. והנה משפט שכתב על העם היהודי ברוח זו:
"זכורני בצעירותי שניסיתי לאמת את הפרשנות המטריאליסטית של ההיסטוריה, באמצעות יישומה לגורלותיהם של עמים, וכיצד התנפצה במקרה של היהודים, שדומה כי גורלם לא ניתן כלל להסבר מנקודת ראות מטריאליסטית... הישרדותם היא תופעה מסתורית ומופלאה, המוכיחה כי חייו של העם הזה נשלטים מכוח החלטה ייחודית קבועה מראש, החורגת מתהליכי ההסתגלות שאותה מבארת הפרשנות המטריאליסטית של ההיסטוריה. שרידותם של היהודים, כוח התנגדותם להרס, עמידותם בתנאים מיוחדים במינם, והתפקיד הרה הגורל שמילאו בדברי הימים - כל אלה מצביעים על היסודות המיוחדים והמסתוריים שעליהם נשען גורלם".
בלז פסקל מתמטיקאי ופיזיקאי נודע מהמאה ה17:
"בכמה חבלי ארץ רואים אנו עם מיוחד במינו, נפרד משאר כל גויי הארץ, ושמו העם היהודי... עם זה רם ערך הוא לא רק על שום קדמותו, בעל ייחוד הוא גם על שום קיומו המתמיד... בעוד שעמי יון ואיטליה, אתונה ורומי, וכן אחרים שקמו ימים רבים כל כך אחריהם, אבדו מן העולם לפני זמן רב כל כך, הנה בני העם הזה מוסיפים להתקיים מאז ועד עתה... עובדת קיומו של עם זה מתמיהתני... ".
פול ג'נסון, היסטוריון בריטי, עיתונאי ומחברם של כשלשים ספרים (ביניהם History of the Jews וספרו השערורייתי 'אינטלקטואלים' שתורגם לעברית) כותב:
"החזון היהודי הפך לאב טיפוס לשרטוט מתווים מפוארים לטובת האנושות, מתווים א-לוהיים ומעשי ידי אדם כאחת. היהודים עומדים, לפיכך, במרכזה המדוייק של החתירה הנצחית להעניק לחיים האנושיים את הכבוד הטמון בתכלית מסויימת".
ולסיום ז'אן פול סארטאר:
"אינני יכול לשפוט את העם היהודי על פי הכללים המקובלים של ההיסטוריה האנושית, העם היהודי הוא משהו מעבר לזמן. קיומו של העם היהודי אינו כמו הקיום של כל עם אחר. זוהי עובדה, הנחת יסוד".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים ודווקא בעניין הזה אדבר בשבח הדתיים קורנליוס
הדתיים הם אלו ששמרו על הגחלת שלנו בזמן שהיינו בגלות.
במידה וישראל כמדינה תתפורר שוב (ואני נוטה להאמין שאין מדינות שמחזיקות לעד) - הדתיים הם אלו שישמרו על היהדות לאורך הדורות...
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים דתיים בגלות?? לביא
-
לפני 16 שנים האר את עיניי קורנליוס
-
לפני 16 שנים עם ישראל לביא
-
לפני 16 שנים אני חושב שזהו ציור אידיאלי מדיי של המציאות קורנליוס
אמנם במובן מסויים אתה צודק - לכאורה המאגד בין כל ה"עם" הייתה הדת בלבד - אבל רבים יטענו (ובצדק לדעתי) שזה לא היה עם. אולי שרידים של עם קדום, אבל אני לא יודע בכמה חלקים מהעם הזה הייתה זהות לאומית של יהודי (למרות שאני גם לא יכול לשלול את זה לגמרי - הרי גם יהודה הלוי כתב שירים על השיבה לציון, לא ?)
מה שכן... להגיד "בלי פילוגים", שוב, זה נראה לי אידיאלי מדיי... בכל ההיסטוריה של עם ישראל יש את הנטייה להתחלק :
* ישראלים ושומרונים
* ישראל ויהודה
* הכתות בימי בית שני (כפי שכבר דנו בזה... יתכן כי אתה לא מקבל את זה, וגם אם כן - לא מקבל את דרכם של הכתות האחרות, אבל הם עדיין היו קיימים)
* בית הלל ובית שמאי
* ספרדים, אשכנזים ותימנים
* רבנים וקראים
* אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים (ששוב, אולי לתפיסתך עוברים על צווים ברורים כשמש - אבל גם אם הם "עיוותו" לראייתך את היהדות - הרי שבכדי לעשות כך הם היו צריכים לקחת את היהדות. והם עצמם רואים את עצמם כיהודים אז לי אישית זה נראה חסר טעם לשלול את איך שאדם מגדיר את עצמו)
אמנם לא כל הפילוגים הם כאלה בעלי משמעות תהומית. בית הילל ובית שמאי בראייה המודרנית יכול להיות ההבדל בין ימין ושמאל או בין מסורתי לחילוני - גם אם כל אחד מאמין בדרכו הוא לא ממש מפלג עצמו מהאחר, אלא מביע דעה שונה. וחלק מהפילוגים הם תוצאה של דברים שקשה לשלוט עליהם (כמו הבדלים תרבותיים שנבעו, בין השאר אם כי לא בלבד, ממיקום גיאוגרפי).
היינו ישראל ונשארנו ישראל, לדעתי. עם פילוגים או בלעדיהם. אבל שוב, אני אחזור על מה שאמרתי - האלה שהיו יותר קרובים אל הדת (בין אם כי היו מסוגרים בגטאות ובין אם פשוט שמרו על מסורת בסביבה משתנה) הם אלו ששמרו על הגחלת לדעתי. מי שהיה רחוק יותר - היה לו פשוט יותר קל להתבולל בשלב כזה או אחר. זה הצד השני למה שאני תמיד אומר ומבקר. השמירה על אותה מסורת עתיקה שימרה בסופו של דבר גם את הזהות שלנו.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים פיקאסו - המחייה לביא
זה לא מגיע מהשקפתי או משהו בדומה, אלא מהעובדות. ראה מה מספרים לנו אלא שחיו בדור הביניים.
לא היו "חילונים" ו"דתיים".
לא היה מושג שכזה בכלל עד לפני 60-100 שנה בערך.
ראה שכתבתי, בלי פילוגים *שכאלה*.
פילוגים אחרים אכן היו, וישנם גם היום.
יהודה לוי? ;) זה לא הבחור של נינט?
מה כוונתך 'בכמה חלקים מהעם היתה זהות לאומית, אולי שרידים של עם קדום'?
על איזו תקופה אתה מדבר?
- בזמן שמשון הגיבור?
- בזמן שמואל?
- בזמן מלכות שלמה? (לפני 3000 שנה)
- אחרי חורבן בית המקדש השני? (לפני 2000 שנה)
- בזמן כריכת הגמרא? (לפני 1500 שנה)
- בזמנם של הרמב"ם? (לפני 1000 שנה)
- בזמנו של יהודה הלוי (ספר הכוזרי)? (לפני 900 שנה)
- בזמן טור הזהב? (לפני 700 שנה)
- בזמן חיבור השולחן ערוך? (לפני 500 שנה)
- בזמנו של הגר"א? (200 שנה)
- בזמנו של הרצ"ל? (100 שנה)
- בזמנה של שקדנית?
ודאי היו בעם בכל תקופה (כמו היום) רבים שלא מבינים ולא מתחברים ומנסים להידמות לעמים אחרים, אבל הסיפור על שרידים של עם קדום פשוט אינם קשורים לעמנו. כוכבים זורחים שסוחבים את העם, היו - וביתר עוצמה מהיום, בכל דור ודור.
קו עבה וברור, ושרשרת שמספרי הפלסטיק של העמים לא מגרדים את החלודה שעליה.
שווה לקרוא קצת מארון הספרים הגדוש של עמנו.
והערה נוספת, זכור לי שהייתי צריך לעשות עבודה פעם בבית הספר היסודי על מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה. נשארה לי הרגשה מאז שהוא היה כמו ארכיאולוג, שצריך לפענח בדמיונו איך היתה השפה פעם. ממש כמו שכתבת 'שרידים של עם קדום'.
לא מזמן עצרתי רגע לחשוב. דפדפתי בספרים בעברית מלפני 100, 200, 500, 1000, 2000, 3000 שנה - וראיתי רצף של עברית עשירה ועמוקה. כבר אינני מבין מה בדיוק היה להחיות. מה דעתך?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים הפעם יפה דיברת . שקדנית (ל"ת)
-
-
-
-
-
לפני 16 שנים דווקא יש ציטוט אחד של ג'ונתן ספרן פויר - "ליהודים יש שישה חושים" shortcuts
ליהודים יש שישה חושים.
מישוש, טעם, ראייה, ריח, שמיעה… זיכרון. בעוד שהגויים חווים ומעבדים את העולם באמצעות החושים המסורתיים, ומשתמשים בזיכרון רק כאמצעי נחות להסביר אירועים, עבור היהודים, הזיכרון הוא לא פחות בסיסי מדקירת מחט, או נצנוצה הכסוף, או טעם הדם שהיא שולפת מן האצבע. היהודי נדקר על ידי סיכה ונזכר בסיכות אחרות. רק בכך שדקירת הסיכה מחזירה אותו אחורה אל דקירות סיכה קודמות - כשאמו ניסתה לתקן את שרוול חולצתו כשזרועו עוד הייתה בפנים, כשאצבעותיו של סבו נרדמו מרוב שליטפו את מצחה הלח של אם-סבו, כשאברהם בחן את חוד הסכין כדי להיות בטוח שיצחק לא יחוש כאב - היהודי יכול להבין למה זה כואב.
כשיהודי נתקל בסיכה, הוא שואל: כמו מה זה נזכר?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 16 שנים מכיוון שלדעתך זה דווקא נושא מרתק.. לביא
ענת.. לגבי העם הנבחר, כיוון שכתבת לי שלדעתך זה נושא מרתק..
מסתבר שיתר העמים שקיבלו את התורה על עצמם, ואז הוסיפו לה לפי הבנתם, מתייחסים גם הם אל היהודים בתור העם הנבחר, כי זה מופיע בתורה.
ראי על כך באנציקלופדיה הנוצרית - wikipedia.
ויש כמובן יוצאים מן הכלל, ביניהם פרו-פלסטינאים בשנים האחרונות שמדברים נגד זה.
יש ביניהם שאומרים 'היהודים הם אמנם העם הנבחר, אבל גם אנחנו'.
לידיעתך.
[שאם תשמעי ברחוב קריאה 'היי את, בת העם הנבחר' תדעי שמתייחסים אלייך.]
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים כן, מרתקת שאלת ההגדרה לעומת הגדרה עצמית ענת
גם בני דתות אחרות, שכן מתייחסים אלינו כאל העם הנבחר, הם אותם אנשים מאמינים, שמקבלים את יסודות ועיקרי הדת (שלהם).
כפי שכתבת - "כי זה מופיע בתורה".
אבל מה עם כל אותם אינספור אנשים - מכל דת באשר היא - שעבורם כתבי הקודש של דתם אינם הדרך לפיה חיים?
אם נשתמש ביהדות כדוגמא, מה עם כל החילונים שבינינו, שעבורם התנ"ך הוא ספר מעניין/נחמד/משעמם (או כל הגדרה אחרת שמתאימה לכל אדם באשר הוא), אבל לא תיאור אמיתי של הסטוריה אמיתית?
עבורם היותנו "העם הנבחר" בכלל לא מובן מאליו.
ועל אחת כמה וכמה, עבור לא-מאמינים בני דתות אחרות.
ולכן כתבתי שזה למעשה מושג סובייקטיבי - הוא מופיע בתורה = כתבי הקודש שלנו עצמנו. כלומר - הגדרה ראשונית עצמית.
ולדבריך, יש אחרים (לא-יהודים) שמקבלים אותה.
ויש כאלה שלא. ואי-אפשר להתווכח איתם, משום שזה כמו להתווכח בשאלה מי יותר חשוב - מוחמד, משה או ישו?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ברור שזה מושג סובייקטיבי קורנליוס
עבורי המושג "העם הנבחר" הוא בהחלט ריק מתוכן.
אני לא מאמין שביום הדין נזכה למקום מיוחד. אני לא מאמין שאנחנו יותר טובים מעם אחר כי יישות עליונה החליטה ככה.
יכול להיות שבמובנים מסויימים אולי הגענו להישגים נאים - אבל לטעמי אין לזה שום קשר לדת. וכמו שאמרה ענת - "כי זה כתוב בתורה" לא אומר לי יותר מדיי...
אין לי בעיה עם איך שאנשים מתייחסים לדת בעצמם, ואני האחרון שיגיד לבנאדם כיצד לנהוג עם עצמו. אבל לא נוח לי כשקובעים עובדות בשבילי. זה שמישהו אחד מאמין במשהו, גם אם הוא חושב שזאת האמת היחידה - אז יכול להיות שמבחינתו אני טועה - אבל זה עדיין לא יכול להגיד שמבחינתו גם אני אאמין בזה.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
לפני 16 שנים די, די כבר להכללות פרימיטיביות ניר
די לדבר עליהם כעל ''העם השני''.
הם לא חפץ אחיד. יש בהם מיליוני בני אדם, כל אחד הוא סיפור בפני עצמו ועולם שלם, דיעות מנוגדות, בדיוק כמו אצלנו.
"עם מובחר"?
בעיני מי? בעיני עצמו, יכול מאוד להיות שכן.
תרשי לי לחדש - אף אחד מ"איתנו", לא יותר טוב מאף אחד מ"הם".
ולא, אני לא ערבי, אני גם לא שמאלני.
אני בן אדם.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים ניר דן-1
לניר הנכבד,
אני לתומי חשבתי שאתה איש...ולא בן אדם.כנראה טעיתי.
א-ד-מ ראשי חיבות "דרך מצוותיך ארוץ" נראה שאתה רץ לקיים מצוות -מקווה שזה מתאים לך.
אגב "איש" זאת דרגה יותר גבוהה ולכן חשבתי שאתה מעדיף להשתייך אליה...ולא להיות "רק" בן אדם.
ואגב אם לא ידעת עד כה א-י-ש ראשי תבות:אדם-ירא-שמיים.כלומר איש הוא לא סתם אדם כמו שהצהרת על עצמך אלא הוא גם מקיים מצוות וגם ירא שמיים.
בעברית פשוטה אם אתה אדם ,ו"העם השני" הוא איש ,וגם ענת מסכימה אתך אז אני צנצנת לידך.
בברכה
דן-1
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים אחלה ניר
לא יודע מי המציא את ראשי התיבות הללו, ולמה הוא כתב אותן הפוך.
אבל בעברית פשוטה יותר - אני אני, גם איש וגם בן אדם, וגם עוד אלף ואחד דברים.
לא יותר טוב מבן אדם אחר, ולא פחות טוב מאיש.
וכן, אני אדם ש"מקיים מצוות", רק שאני לא רואה בהן מצוות כי אינני דתי. אני רואה בהן מתן עזרה לאנשים שזקוקים לה.
גם אתה מוזמן לתרום ספרים לפרוייקט שלנו.
לדבר לא עולה כסף, אך גם לא נותן כלום.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה -
לפני 16 שנים איך שלא מסתכלים על זה... ענת
לפי ההגדרות ה"טכניות" אני:
אישה ו -
בת חווה.
מה זה אומר עליי?
קטונתי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים בת אדם יהודה
גם את בת 'אדם' לפי ההגדרה הטכנית
כתוב: "ויקרא את -שמם- אדם לאיש ולאישה יחד..
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 16 שנים נהוג לומר "בת חווה" ענת
למרות שמכיוון שהם היו זוג, אז ברור שזה אותו דבר...
אם כי, לא שמעתי שאומרים "בן חווה".
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
-
-
-
