היא שואפת בשלווה שניות אחרונות של שפיות,
כדור שמש משולהבת,
מצייר שבבי חיוך משובב על פניה,
קרניים רושפות,
מתירות סבך שערותיה,
הנה היא משחררת מוסרותיה,
שוברת שתיקתה,
מאפשרת לרחמה להשמיע,
רחשי שקיקה שופעים,
רזי חיים בוערים,
רגע
קט
טרם
החושך ישתרר כאביר מסתער על סוסו הדוהר
וישעט ויבעט בשברי חלומה,
ולא עוד תחייך
זאת העלמה!