פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 936 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 14 שנים ו-3 חודשים הילה של נאחס,,-(סתם סיפור) מוטקה
הילה של נאחס
--------------------
הסיפור שלנו,,על שלוימלה,,כך קראו לו.
אומרים,,
יש אנשים שנולדו עם תכונות מיוחדות
תכונות סמויות,תכונות שיוצרות מין הילה סביב האדם,
יש כאלה,
הילה של יראה והדרת קודש סביבם,
ישנם אחרים,
הילה של התרוממות רוח,ברגע שיופיעו,
יש אפילו,,
בעלי הילה של שלווה היכן שרק יפנו את מבטם
לשלוימלה שלנו,,הייתה הילה,,הילה של נאחס
ולכל מקום שהגיע,,היה חייב לקרות משהו,
לא משהו בלתי אפשרי,
אלא משהו שקורה לעתים נדירות, במובן השלילי,,תמיד
והנדירות במקרה דנן,היו יותר תכופות ,יותר מידי תכופות.
כבר שנולד,,זה החל,,שהאחות המופתעת לא הבינה
איך המיטה עם העריסה של שלוימלה הזעיר
חמקה לה מבין הידיים,וטסה בפרוזדור
שהיא זורעת פוגרום,חולה עם קטטר שרוע בתוך הנוזלים,
אחות היסטרית עם מגש מזרקים פזורים לכל עבר,,חלקם תקועים
אצל כאלה שלאו דוקא זקוקים,ועוד,,
בבית אצל שלוימלה,,שהלך וגדל,,צעצועים,מכל סוג שהוא,
לא החזיקו מעמד עוד באריזה,בטרם ינחתו בעריסה,
וככל שגדל הילד , הנזקים הלכו וגדלו
בני הבית מזמן כבר נואשו מכלי זכוכית וחרסינה,
שחמקו מבין אצבעות ונשברו בשיטתיות ותיסכול מהלא מובן הזה
עד שקלטו שהשינוי היחידי בבית מאז החלו ההתנפוציות
זה שלוימלה
בלית ברירה, עברו לסעוד דרך קבע בכלים מקרטון,,חד פעמים.
בבית ספר,
נזהרו מלשבת לידו,,המורות למודות ניסיון,הצטיידו במקל הליכה,,
שיהיה,,פרי מחשבה ומתוך זהירות לאחר נפילות והחלקות אין ספור
לא שזה מנע תקלות אחרות ,
כמו פתיחת רוכסן של השמלה אגב כתיבה על הלוח
שלוימלה,,להיכן,שהגיע,,
ידעו,,קטסטרופה ממשמשת לבוא,
חברים לא היו,נרתעו מפחד כל אימת שניסה להתקרב,
,ושלוימלה חש מנודה ,,כמצורע,,הוא היה מודע לתכונה הזאת
שלו,,אך חש שלא הוא זה שבשליטה,,וכך חלפו נעוריו,
ששמו כגורם נאחס הולך לפניו.
הכל קיוו שבצבא,,יסתדרו העניינים,,אך גם שם הבינו שמשהו מוזר
קורה עם החייל הנחמד.
רק נכנס לבסיס,,וכבר נפל עמוד השער על ראשו של הרסר,
שעמד בסמוך,וכרגיל ה ש ג האומלל שילם על כך
בשיעור על כלי נשק,,בעוד המדריך מסביר על זהירות ובטיחות,
מבט לעבר שלוימלה,הוליד פליטת צרור שכמעט קטלה מישהו,
העבירו אותו מיחידה ליחידה,,אך ללא הועיל
חשבו אולי לצרף אותו ואת כשרונו לקורס חבלה
אך ויתרו במהרה שנוכחו,,שהוא עצמו חבלה מהלכת על שניים,
שלוימלה,,אומלל,שוחרר מהצבא מריר ומנודה.
לחפש עבודה לא טרח,,ידע כבר מה יקרה,
לפיכך יום אחד גמלה ההחלטה בלבו לעזוב,,להגר לארץ אחרת
להשאיר מאחוריו את הכל ולנסות לפתוח דף חדש ,
בני הבית,,שמחו על ההחלטה,,ולמען האמת נשמו לרווחה,
וכבר תכננו לשפץ את הבית שנראה כמו עבר רעידת אדמה וחורבן,
שמו בידו כסף לכרטיס,,לכיוון אחד,,ועוד סכום קטן עד שיסתדר.
נפרד שלוימלה בהתרגשות מכולם ויצא.
הנה הוא יושב במטוס,,פעם ראשונה בחייו,,מקשיב בתשומת
לב לדיילת הנבוכה שהסתבכה משהו בהסבר וההדגמה,,עם החליפת הצלה ,
בלי לדעת למה זה קורה לה,,
והנה המטוס כבר מתגלגל לקראת המראה.מאיץ,,ומתחיל לנסוק,
ואז לפתע מתחילות רעידות עזות והמטוס מניע כנפיים בפראות לצדדים,
שלוימלה לא הבין,,חשב אולי כך צריך להיות מטוס שאמור להמריא,
לנפנף כנפיים כציפור,,אך כשמע את הצעקות והבהלה של האנשים והדיילות,
מייד הבין, זה לא המטוס,,זה הוא ,הנה זה קורה לו שוב,,
השטן שבתוכו אינו מרפה,
די ,לא יכול עוד,,לא רוצה לחיות יותר,איזו קללה עליי,חלפה המחשבה בראשו,
ניסה לקום,השיבו הדייל,
"תן לי ללכת" התווכח,,"אני יודע מה הבעיה,"כך שוב ושוב ניהל מאבק,עד שהלה התרצה
והובילו לטייס,
הטייס כעס "מה פתאום אתה מביא לי אנשים לפה שאני מנסה להציל אותנו,
תעיף אותו מפה"
שלוימלה אזר אומץ,,ובמוחו כבר הבשילה ההכרה שהוא חייב לשים קץ לחייו,
והדרך הכי טובה היא לקפוץ מהמטוס,,
"פתח לי את הדלת,,ותראה איך הכל מסתדר",,צרח על הטייס,
הטייס הביט בו ואמר,,"אתה משוגע,,אנחנו בגובה קילומטר,,ובמהירות טיסה ,,הרוח שבחוץ תקרע
אותך,ומה אתה כבר יכול לעשות,,יש לנו גלגל קדמי תקוע,לא ננעל ולא נפתח,,אנחנו
לא יכולים לנחות,גם לא לטפס לגובה הטיסה הדרוש,ואנחנו צפויים לקשיים,,ומעבר לכך"
אך שלוימלה המשיך והתעקש,,שוב ושוב,,עד שהטייס נמאס לו ואמר,,"אתה יודע מה
אם אתה כזה גיבור,,בוא תצא מהפתח פה ברצפה מתחתינו ,
שם גם נמצא הגלגל הארור שתקוע,ותציץ לראות אולי משהו שאנחנו לא רואים בשעונים,"
וכך פתחתו את הפתח,,רעש מחריד ורוח עצומה חדרה פנימה,
שלוימלה ללא פחד ונחוש ,ניסה לקפוץ,אך ידים חסונות של הצוות אחזו את זרועותיו
וכך שכל כולו מתנפנף בחוץ כסמרטוט צמוד לגחון המטוס ומתחבט,
הוא מנסה לשווא להשתחרר מהאחיזה וליפול,,ולגמור עם זה כבר,
תוך כדי מאבק,חש שרגליו פוגעות במשהו,
מתח את צווארו,וראה את הגלגל בזוית משונה להנעל
אך מה שמונע זה משולש מתכתי צהוב,,כזה שמשמש בלם ביטחון על המסלול,,
שלוימלה החל לבעוט במשולש בכל כוחו,
בעוד ידיו למעלה אחוזות עי הצוות והרוח קורעת ממנו חלקי לבוש
והרעש העצום מחריש,,עוד בעיטה ועוד בעיטה,
ואז השתחרר המשולש מתכת ונעלם ברוח השורקת,
הגלגל המשוחרר החליק למקומו וננעל,
הצוות ההמום משך את שלוימלה פנימה,
נשיקות וחיבוקים ללא הרף לגיבור האמיץ שהציל את המטוס,
החדשה רצה בקשר לתקשורת,,איזה אומץ לב מופלא,,
בחור יצא לתקן תקלה בזמן טיסה,,וללא ספק הציל את מאות הנוסעים,
איך שנחתו בנמל היעד,,
עטו על שלוימלה עיתונאים וצלמים,ונשאו אותו על כפיים בכבוד והערצה
ושלוימלה בשיא השמחה והגאוה חש לבשר למשפחתו את הבשורה
אמו ענתה לטלפון
"אמא,,זה אני ,,את יודעת מה קרה,,אני מפורסם,,תשמעי,,א"
"אה שלוימלה זה אתה,,טוב שצלצלת ",מלמלה ובקולה משהו משונה"
"מה קרה אמא,?,את נשמעת קצת משונה"
"אל תשאל שלוימלה,,אל תשאל,,זה אבא שלך,,"
"מה קרה לו,,מה קרה לאבא ?" שאל שלוימלה במתח,
"אה,,אבא טיפס מקודם על הגג לתקן משהו,,ולמעלה בשמיים היה אוירון
שכל הזמן שעשה סיבובים,
,ופתאום נפל, כנראה משם,חתיכה ברזל,,ישר על הראש של אבא,,והרג אותו
על המקום,,"
"זהו,,ועכשיו,,שלוימלה תגיד,,מה רצית לספר לי, שלוימלה,,? "
--------------------------------------
חג שמח
מוטי אשכנזי
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-3 חודשים חמוד השלוימלה הזה כרמל (ל"ת)
-
לפני 14 שנים ו-3 חודשים תודה לתגובתך,,א מוטקה
אני מכיר שלימזלים על באמת,,ונתתי לדמיון לסחוף,,וכאמור השמיים הם הגבול,,שמא לא?
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
לפני 14 שנים ו-3 חודשים או או אֵרִיַה
-
