"בלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות", קרי,
לא משנה מה אתה מגדיר "גזענות" (לצרות הדיון כן אבל לצורך הטענה לא.. :),
השימוש שאתה עושה, במילים/מעשים/פעולות שנכנסות תחת הקטגוריה "גזענות, משנה.
אותו שימוש, נשפט על פי החוק.
לחוק יש הרבה פרצות. לכן הפסיקה, כאשר היא מהווה תקדים, היא מחייבת. (פסיקה של בית משפט העליון לבית משפט מתחתיו וכדומה). לכן, הפסיקה היא קריטית. מרחיבה ומגשרת על הפער בין החוק לכלל התושבים באותה מדינה שמפרים אותו.
לדעתי,
עצם העובדה של הבדל בין גוי ליהודי - בבסיסה יש אפליה וגזענות.
בנוסף, היכן שיש דת - יש גזענות.
אם תוסיף את הנתון שלרוב ישראלים/יהודים גזענים משאר העמים בעולם..
אבל זהו מצב נתון.
החוק מחייב. את כולם. החוק בא להסדיר ולווסת.
ובדמוקרטיה, ככלל, מעדיפה כי נושאים/גורמים חיצוניים יוסדרו בטווח של הדמוקרטיה, כלומר, יקבלו עיגון, אם זה בחוק או בפסיקה. כך הדמוקרטיה יכולה לשלוט על הקצוות, על הקיצוני.
לכן, החוק לא בהכרח בעייתי בסוגיה הזו.
אם נלך למשפט משווה, בארה"ב, תמצא שהחוק הוא די דומה.
האוניברסליות של הגדרת הגזענות, לדעתי, חוצה את ההבדלים התרבותיים של מדינות השונות, וגם לעם ישראל המובדל משאר העמים לא תזיק האחידות הזאת בנושא טעון כזה.
באשר לערבים,
אין ספק שערבי ישראל- האזרחים (!), מעבר להיותם גויים, הם נחשבים כאויבים ומופלים מן הבסיס הזה. או לפחות זה קמצוץ ההתחלה של הגזענות כלפיהם.
האם החוק עוזר להם ברמה של היום יום...?
אני לא כל כך בטוחה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה