זה קרה ככה לאט לאט
החיוכים הפכו מנומסים,
הצחוק למאופק
ובכלל השפה גבוה ומכובדת..
הפגישות התמעטו
העניין נמוג
ומסתמן הקץ
לחיבור היחיד שנותר.
נראה שזה ישאר בגדר מחשבות
ומתי שהו זה יהפך לחלומות..
מה שנותר זה
להזכר בדברים הטובים שהיו
לשחזר אותם שוב ושוב...
לשמר אותם בזכרון לימים אפלים יותר.
אבל ידוע כי הזמן עושה את שלו-
והכל ישאר מאחור
תלוש אבוד כמהה,
מפוספס.