מאת קרלוס רואיס סאפון,
כתיבה זורמת ויפה!
מספרים על ספרים קסומים ועל ברצלונה האפורה של שנות ה-20, 30.
כדאי לקרוא בסדר שציינתי, כי במשחקו של המלאך מוזכרות דמויות ומקומות שהוזכרו ופורטו בספר "צלה של הרוח".
הספרים משלבים מציאות עם מעט פנטזיה, במינון ההגיוני, אולם את הספר "משחקו של המלאך" פחות אהבתי, כי לדעתי הסופר הגזים מעט והוא הופך ללא-מציאותי, בצורה מבלבלת, וכן מפני שיש בו מידי הרבה רצח וכאלה...
ציונים:
צלה של הרוח: 10
משחקו של המלאך: 8
תהנו! (=
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה