הוא תופעה נוירולוגית שכנראה הייתה קיימת מאז ומעולם, רק שפעם אם ילד היה מפריע בכיתה, היו אומרים שהוא שובב או סתם מופרע בהתאם לכמה המורה הייתה אוהבת אותו, והוא היה מוצא את דרכו לבי"ס מקצועי או פורש מהלימודים בכיתה י' והולך לעשות משהו אחר. היום, עם הגברת המודעות, הבינו שהתופעה לא מעידה על יכולות נמוכות (לעיתים קרובות ההיפך הוא הנכון!) ושעם טיפול, תרופתי או התנהגותי, הילד יכול לממש את הפוטנציאל הגבוה שלו. ההתנגדות הגדולה לריטלין לעיתים עושה נזק לילדים שהטיפול יכול לעזור להם להתרכז ולחקור את העולם בצורה בטוחה ומצמיחה.
מחשבה- עם כל המודעות שיש היום לכך שביה"ס במתכונתו הנוכחית לא מתאים לכולם, במקום להתאים את הילד לביה"ס על ידי תרופות, נזיפות ועונשים, אולי יש מקום לשנות את בית הספר?
עם כל כמה שאלמד על ADHD אני מרגישה שלעולם לא אצליח להחליט מה עדיף. מחשבות לתואר השני...
![תמונה של ילנוש =]](https://cdn.simania.co.il/images/users/16003.jpg)
