ההרים מכוסי זיתים כסופים
שובצו בצהוב קידתי,
ואני מחפשת את הריח
שעלה לי בזיכרון מהר שכוסה
בקידה הפורחת ואוויר מבושם
שאפף את אביבי נעורי.
אבל אין לי פה משבי רוח מלוחה
מהים שיישאו את הניחוח.
האוויר כאן נושא בחושך השקט
את תפילות המואזין מהכפר השכן.
וההרים
הנצחיים
עטופי פרווה כסופה
עוברים את העונות ואותנו בנשימה עמוקה.