פורומים » סיפור שכתבתי

כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.

• לפני 14 שנים ו-5 חודשים קונכייה לא כאחד האדם

  לו הייתה לי קונכייה,
  הייתי מתכנסת בה רק פעם אחת... להרגיש,
  אח"כ הייתי מתרסקת על סלע ונוטשת את המקום.
  כל חיי הייתי מתייסרת מה יכולתי לעשות בה,
  בקור-
  מתקווצת ודולה מדפנותיה מעט חום
  בחום-
  מוצאת בה פינת נחמה מוצלת..
  וכשדרכי הייתה מבולבלת והרגשתי אבודה,
  הייתי עושה בה ביקור, כדי לדעת שאני קיימת.
  אבל היא איננה..
  והטרוף שוכן בתוכי. אין לי דרך להימלט ממנו
  לא משנה כמה קונכיות ארסק..
  כמה רחוק אברח.
  

  ---

  הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה

  כותרת התגובה:
  תוכן התגובה:

  * אנא שים לב: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הקפד שלא לפגוע באחרים בהודעתך.