פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 805 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 14 שנים ו-5 חודשים הדרקון. ביקורת בבקשה בא לי לדעת מה עלי לשפר ומה לא. פרק ג סופר-מדפדף
פרק א
הוא ישב ישיבה מזרחית על שטיח קטן סגול, מלפניו ומאחוריו היו כלים הנחוצים למדיטציה והוא נשם עמוק דרך האף. מלפניו עמד המורה שלו יו דנג-לה. יו הביט בו ארוכות וחייך לעמו מתחת לשפם. יו היה המורה שלו למדיטציה וליוגה. "הטיפש הזה חושב שהוא עושה מדיטציה קסומה, איזה אידיוט יהיה לי קל לחסל אותו" עברה המחשבה בראשו של יו ואברם היושב על השטיח קלט אותה. המחשבה זיעזע אותו באמצע היוגה הקסומה שלו. חלק מיוגה קסומה זה קריאת מחשבות. עיניו היו עצומות אך הוא ראה מצוין דרך היוגה. יו שלא ציפה אפילו במעט שאברם מצליח ניגש לצד והוציע חרב ארוכה מאחד משריונות הסמוראים שהיו פזורים במקום. אברם חיפש בקדחנות דרך מוצא אפילו עם יכולות הלחימה הייחודיות שלו לא היה לו סיכוי מול אשף סיני בוגר. הוא היה במקדשה של האלה דנג-מה וחרבות היו מצויים בשפע על גבי שריונות הסמוראים הריקים. הוא היה יכול להפיח חיים בסמוראי אבל לא. זה לא היה עוזר לו הרבה. יו ציחצח את חרבו וכלל לא שם לב למחשבותיו של אברם שהתמקדו בהחייאת חפץ כלשהוא, שלא היה שיריון סמוראי. לפתע יו זינק, שאגה לא אנושית יצאה מפיו. שניה לפני שהחרב פגעה בו אברם זז הצידה הוא פקח את עיניו ומפיו יצא פקודת קסמים:"דנש דון" הוא החווה בידיו לעבר יו והחפץ שאותו הגדיל והחייה פגע ביו. יו העיף את הדרקון ממתכת על הרצפה, אף על פי שהדרקון היה בגודל של כדור כדורסל ובטח שקל יותר. יו החל להשתנות.
פרק ב
קודם זה היה פניו ששינו צבע למתכת חלודה, ואז זה היה כל גופו שהפך למתכתי. עיניו היו המפחידות ביותר, לאחר שינויי צבע העור הפכו העיניים הסיניות לשני גולות אדומות כדם. שתי ניביו הקידמיים התארכו וכך גם ציפורניו, שהפכו לטפרים."אז ככה אתה רוצה לשחק" פלט בנהמה חרישית. בידיו החווה לעבר ארבעת שריונות הסמוראים הריקים. ארבעה רוחות רפאים נכנסו לתוך השריונות ובפקודתו של יו החלו לנוע לעבר אברם. אבל יו לא עמד לתת להם לבצע את כל העבודה השחורה. הוא שאג וזינק על אברם. פניו של יו היו מחרידות בהם נטבעה כל השנאה של יו כלפי אברם. אברם הביט בפנים הללו וראה את מותו הוא הביט בפנים שהרגו כל כך הרבה אנשים לפניו ואחרי שיחסלו אותו יהרגו עוד. הוא הביט בפניו של יו וראה את ירון חברו הטוב שנרצח באכזריות. גל של שנאה כעס ונקמה עלו בתוכו. "דנש דון" ציווה שוב. הדרקון, שגדל קצת יותר וכעת היה בגודל של כלב בינוני זינק קדימה, טבע את ציפורניו עמוק ברצפה ותפס ליו ברגליים עם רגליו הקדמיות. הקטע היה יכול להיות לקוח מאחד האנימציות היפניות האלה, דרקון קטן ממתכת תופס חצי דרקון חצי אשף ברגליים ומושך אותו לאחור. אבל יו לא היה היחיד שאיים על אברם. אחד הסמוראים זינק קדימה. שריונו קסדתו וחרבו רעדו מהאפשרות לרצוח. רגע לפני שהחרב פגעה באברם, אברם זימן מגן קסום עשוי אבקה קסומה. החרב פגעה במגן וניתזה אחורה בעוד המגן נעלם לאחר פג כישופו. אברם הרים את ידו והטיח בקסדתו של הסמוראי כדור אש. הקסדה עם הגוף הוטחו לצד השני של המקדש. אברם שמע סוויש מאחוריו והסתובב רק כדי לראות את חרבו של סמוראי אחר ממולו בדרך ללבו.
פרק ג
מספרים שכשעומדים למות רואים את החיים חולפים לנגד עינינו. אצל אברם היה זה אחר הוא טבע לרגע בכמה פלאשבקים רק שאצלו זה היה אמיתי יותר, מוחשי יותר הוא ממש ראה את עצמו בכל המצבים הללו והוא לא יכל לשנות דבר אין לשנות את העבר. הפלאשבק הראשון נמשך כלשנייה. היה אפשר לדמות את זה לטביעה בים, בים הזיכרונות.
"אני עומד באמצע הרחבה לידי שעון על עץ הוא ירון, שערו הבלונדיני מתבדר ברוח וחיוכו עם הגומות נמתח מאוזן לאוזן. ביד אחת הוא מקפיץ אבן וביד השנייה הוא תופס אותה, וחוזר חלילה" אברם ניער את עצמו לרגע מהפלשבק, הכל היה כל כך אמיתי, הוא נזכר שירון סיפר לו אך משהו בפלאשבק השתבש והזיכרון היה אילם. הוא ניעור לפתע מהפלאשבק וראה את החרב במרחק קצר, הוא עצם את עיניו וצלל לפלאשבק אחר:
"אני עומד בתוך בית קטן, אני לא אמור להיות בו אני וירון פרצנו, ירון רוצה להראות לי שיש פה מכשפים, להוכיח לי שיש קסם. 'הי אברם תמהר, עוד מעט מגיעים' צועק לו ירון מסוף המסדרון, אברם יודע שאין דבר כזה קסם" זה היה מבהיל אברם ראה ושמע את ירון כמו בחיים האמיתיים, זה לא היה כמו בזיכרון, לא, החיים חלפו לנגד עיניו. אבברם הזדעזע ממחשבה זו 'זה הסוף' הוא רצה לבכות אך מכיוון שהיה נטוע בין החיים האמיתיים לבין הזיכרון לא היה לו דמעות. קול הבליח מאחורי מוחו במקום נסתר 'אברם ואני הכי חזקים' זה היה פלאשבק, פלאשבק קולי של ירון. הקול מילא באברם תחושה חזקה, הוא הכי חזק והוא לא עומד למות. אברם חזר לחיים האמיתיים והפך לשני רגעים לרוח רפאים, החרב עברה דרך גופו בלי לעשות נזק. אברם ניצל, לבינתיים.
עם אתם רוצים לשמוע את ההמשך, מה קרה ליו ולאברם אני אמשיך בתנאי שאדע שקוראים את מה שאני כותב ושאני לא סתם כותב בלי שאף אחד יקרא.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים ואוווו!! שמשון
אני בד"כ עצלן מטבעי ומחפש לקרא שירים עם שורות קצרות..
בטעות התחלתי, ווואלה לא יכולתי להפסיק, באמת נהנתי- (לא אומר סתם בשביל להחמיא
כי אני מבין שבעצם כל פידבק חיובי יאלץ אותך לכתוב..)
אבל באמת נהנתי, ולא אכחש מסקרן אותי איך העלילה תימשך!!
אני מבקש ומייחל להמשך הפרקים.
בידידות, בהערכה והוקרה
שמשון.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 14 שנים ו-4 חודשים תודה סופר-מדפדף
-
-
לפני 14 שנים ו-5 חודשים נא להמשיך (: סטילבל
-
