הוא ישב ישיבה מזרחית על שטיח קטן סגול, מלפניו ומאחוריו היו כלים הנחוצים למדיטציה והוא נשם עמוק דרך האף. מלפניו עמד המורה שלו יו דנג-לה. יו הביט בו ארוכות וחייך לעמו מתחת לשפם. יו היה המורה שלו למדיטציה וליוגה. "הטיפש הזה חושב שהוא עושה מדיטציה קסומה, איזה אידיוט יהיה לי קל לחסל אותו" עברה המחשבה בראשו של יו ואברם היושב על השטיח קלט אותה. המחשבה זיעזע אותו באמצע היוגה הקסומה שלו. חלק מיוגה קסומה זה קריאת מחשבות. עיניו היו עצומות אך הוא ראה מצוין דרך היוגה. יו שלא ציפה אפילו במעט שאברם מצליח ניגש לצד והוציע חרב ארוכה מאחד משריונות הסמוראים שהיו פזורים במקום. אברם חיפש בקדחנות דרך מוצא אפילו עם יכולות הלחימה הייחודיות שלו לא היה לו סיכוי מול אשף סיני בוגר. הוא היה במקדשה של האלה דנג-מה וחרבות היו מצויים בשפע על גבי שריונות הסמוראים הריקים. הוא היה יכול להפיח חיים בסמוראי אבל לא. זה לא היה עוזר לו הרבה. יו ציחצח את חרבו וכלל לא שם לב למחשבותיו של אברם שהתמקדו בהחייאת חפץ כלשהוא, שלא היה שיריון סמוראי. לפתע יו זינק, שאגה לא אנושית יצאה מפיו. שניה לפני שהחרב פגעה בו אברם זז הצידה הואפקח את עיניו ומפיו יצא פקודת קסמים:"דנש דון" הוא החווה בידיו לעבר יו והחפץ שאותו הגדיל והחייה פגע ביו. יו העיף את הדרקון ממתכת על הרצפה, אף על פי שהדרקון היה בגודל של כדור כדורסל ובטח שקל יותר. יו החל להשתנות
עם אתם רוצים לשמוע את ההמשך, מה קרה ליו ולאברם אני אמשיך בתנאי שאדע שקוראים את מה שאני כותב ושאני לא סתם כותב בלי שאף אחד יקרא.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
