שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה | 8

רָצַח, דָּקַר בְּחֶרֶב עַד מָוֶת. הפסוק הראשון של בראשית
ידוע: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת
הָאָרֶץ. (בְּרֵאשִׁית א:א) הרבה פחות ידוע הוא הפסוק ביחזקאל
המתאר את עונשן של שתי אחיות מופקרות, אהלה ואהליבה, משל
למלכויות שומרון ויהודה: וְרָגְמוּ עֲלֵיהֶן אֶבֶן קָהָל
וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם
יַהֲרֹגוּ וּבָתֵּיהֶן בָּאֵשׁ יִשְׂרֹפוּ. (יְחֶזְקֵאל כג:מז)
(וּבָרֵא - בָּרֵא היא צורת המקור של בֵּרֵא, פיעל). פירוש
הפועל בֵּרֵא בפסוק זה הוא דָּקַר, הִכָּה וְחָתַךְ
בְּמַכְשִׁיר חַד, חֲנִית אוֹ גַּרְזֶן (ביהושוע יז:טו, יח, מופיע
הצירוף בֵּרֵא יַעַר, כלומר כָּרַת עֵצִים). הקהל ירגום את
הנשים באבנים, יתנפל עליהן בדקירות חרב וישסף את גופן,
יהרוג את בניהן ובנותיהן וישרוף את בתיהן. ב.ר.א -בָּרָא
(פעל) יצר, הוליד ¹ -בֵּרֵא (פיעל) הרס, הרג כל מילה ומילה
בתנ"ך, כדוגמת בָּרָא-בֵּרֵא, מצויידת באותה אמביוולנטיות
מפתיעה. אוֹן (כוח)-אוֹן (עֹנִי, מצוקה), חָלַשׁ (נפל)-חָלַשׁ
(רמס, גבר, ניצח), רֵעַ-רַע, אוֹר-מְאֵרָה, עָרֹם (תם,
חף)-עָרוּם (נוכל, "לבוש", מחופש), שָׂגָה (שגשג)-שָׁגָה (נכשל),
נָאוֶה-נַעֲוֶה, הִלֵּל-הֵילִיל, נוּגֶה-נוֹגֵהַּ, שָׁחֹר-צָחֹר,
שָׁחֹר-חִוֵּר, לָבָן-נָבָל, תֹּם-כֶּתֶם, תָּם-טָמֵא, חַיִל-חִיל,
שַׂר-רָשׁ, עָמַד-מָעַד, פָּרָה-רָפָה, נָב-נָבַל,
בִּדֵּל-הִבְדִּיל, צִיּוֹן-צִיָּה, שׁוֹאָה-יְשׁוּעָה,