| « |
תעתוע אפל | 4
מקור איום עבורה, לנחותות ומכוערות ממנה. מאחר שמבחינה
סטטיסטית אחוז קטן מאוד של רוצחים השתייכו למין הנשי, גם כיוון זה לא הסתמן כמבטיח במיוחד. בכל מקרה, לא נמצאו ראיות שיוכלו לאשש או להפריך אף אחד מכיווני החקירה, כך שהם נשארו תיאורטיים לחלוטין - לא טוב כשאת מנסה לפענח פרשיית רצח. שרון הייתה זקוקה נואשות לקצה חוט. הפתולוגית קבעה כי הפציעות על הגופות נגרמו במהלך ארבעים ושמונה השעות שלפני מותן, וכי הנזק למפרקים מעיד על כך שהן נקשרו בחוזקה. כמו-כן, נמצאו בגופן שאריות של כלורופורם ו-GHB, הידוע גם כ"סם האונס", אף ששרון ידעה כי אין כל עדות לתקיפה מינית. נראה שהרוצח רצה להבטיח שקורבנותיו לא תוכלנה להשיב מלחמה. אבל איך הן הגיעו למצב הזה מלכתחילה? האם הרוצח התנפל עליהן מאחור או שהן פגשו בו מרצונן? ואם כן, מדוע? השערות שונות ומשונות עלו בראשה של שרון, בניסיון לענות על השאלות הללו. היא ידעה שאין טעם לירות לכל הכיוונים המעורפלים האלה, אלא רצוי להתבסס על העובדות בשטח. הבעיה הייתה שלא היו כאלה. הזמן החל לדחוק בה יותר ויותר, והיא הרגישה בכך. באותו רגע נשמע קולו של המפקד שלה, ראש מחלק הרצח של משטרת ניו-יורק, רוב ג'קי. "דיוויס, בואי לפה עכשיו!" שאג ברחבי המחלקה. שרון חצתה את האולם במהירות שלא הייתה מביישת משתתף מרתון, אגב איסוף שערה הבלונדיני הארוך לעיגול זהוב מעל קודקודה. "יש משהו חדש?" שאלה, מסיטה |
» |
|
© כל הזכויות שמורות להוצאת רימונים
|
משובים על טעימת הספר תעתוע אפל מאת דנה מויסון
קראת? מה דעתך על הספר?
טיפים
1. בשביל לשים סימניה במיקומך הנוכחי לחץ על Control+D
2. למעבר בין דפי הספר, לחץ על החצים מימין ומשמאל
3. רוצים לתת מחמאה או לבקש תוספות לפינה? מוזמנים לפורום
4. הוצאות ספרים וסופרים המעוניינים שספריהם יופיעו בטעימות קריאה: צרו קשר
|
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים













































































































































