« |
אישה במידות טובות | 7
מהבית ספר, וילדה שישבה על הרצפה ונישקה לילד את המכנסיים.
אבי התרחק ממני בייאוש. בית הכנסת סגור עכשיו, אמרה לי אמא, את לא יוצאת מהחדר כל סוף השבוע, ועכשיו למיטה. אין להאשימם על שלא האמינו לי: לעתים קרובות מדי הזדאבתי־הזדאבתי, כלומר המצאתי סיפורים שגם כשנשמעו לא בלתי אמינים, התבדו כמו ציפוי זהב זול אחר חריצת ציפורן קלה. הפעם באמת היה זאב, באמת היה זהב, אבל אני נשלחתי למיטה, לחפש לשווא אחר תשובות בספר שקראתי בחושך, תחת השמיכה. אלא שעל הנשים האלה — ספרניות מלבניות, שתקניות ויודעות־כול נמות על מדפי עץ, בנות ארבע־עשרה שנוטלות בין שפתיהן את ביכורי זקפת בן כיתתן — עליהן אי אפשר לקרוא אצל ג'יין אוסטן, לואיזה אלקוט והאחיות ברונטה אפילו שורה אחת, על אף שדווקא מהן קיבלתי שיעורים ראשונים בנשיות. בדיוק שני עשורים לאחר מכן עמדתי אני בצדה האחר של החומה, ליד גרם מדרגות המוביל מהקרדו, הנתיב הרומי העתיק, אל הרחוב העליון. האוויר הירושלמי שפע אז רוח קדוּשה, סמיכה כמו הזרע שנפלט קצובות אל כף ידי. מחיתי את ידי הלחות מרוק ומזרע באמרת חולצתי הלבנה, פיזרתי את שערי בעודי מגיחה מבין ירכיים הרוטטות עדיין מעוצמת האורגזמה, ונפניתי לטפס בגרם המדרגות, הרחק מהנער שמגעי עדיין חרש בו צמרמורות עונג, ואל עבר הספרייה בגבעת רם, שם ממתינה בסבלנות ערֵמת כתבי יד עד שיישכך חוסר המנוח שבי ואתפנה לעיין בהם, ואם במטח זרע חם צריך שייכבה — יהי כן. לקראת גיל עשרים |
» |
© כל הזכויות שמורות להוצאת זמורה ביתן
|
קראת? מה דעתך על הספר?
טיפים
1. בשביל לשים סימניה במיקומך הנוכחי לחץ על Control+D
2. למעבר בין דפי הספר, לחץ על החצים מימין ומשמאל
3. רוצים לתת מחמאה או לבקש תוספות לפינה? מוזמנים לפורום
4. הוצאות ספרים וסופרים המעוניינים שספריהם יופיעו בטעימות קריאה: צרו קשר
|
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים