«
אישה במידות טובות | 6
השפתיים הלחות מעט, אבל את עיניה המושפלות לא ראיתי. עד
לאותו היום לא הבטתי בילדות לעתים קרובות מדי, משום שלא
התברכתי בחברת בנות המין הנכון. למעשה, נראָה שבנות כיתתי
פיתחו במיוחד עבורי ענף אולימפי חדש של התעלמות אמנותית. אף
פעם לא זכיתי ללמוד מהן רזי נשיות מעשיים, כמו תנועת
קימוט האף העדינה, נימת ההתנשאות הדקה או חילופי החום־קור
נוסח עינויים אסיאתיים עתיקים. אבל עכשיו צפיתי באחות
משכונת הרכבות עושה מה שילדות גדולות בכיתה ח' עושות, בשעה
שנשים מבוגרות כמו אטלס נשכבות מוצלבות זרועות על המדף שלהן
ועוצמות את עיניהן. הילד הגבוה לא הוציא הגה ולא הניע שריר,
אלא קפא על עומדו בפנים בוערות מסומק, כשהאחות משכונת
הרכבות נטלה את גברות גיל הבר מצווה שלו בפיה, מקרבת ומרחיקה
את ראשה ממפשעתו החלקה. נשארתי שם עוד כמה דקות, עד שהוא
סגר את רוכסן מכנסיו והתנדף במהירות, ואחריו עזבה היא
בתנועות מדודות, בוהה נכחה, אולי שקועה בשרעפים. יש מי
שחושבים שלילדות בנות שמונה עדיין אין יצר מיני, אבל בעת
הצפייה הרגשתי דגדוג בין ירכי ומוכנית הושטתי לשם את ידי.
איחרתי לחזור מהספרייה, כך שמיד כשפתחתי את דלת הכניסה,
הסתער עלי אבי בצעקות, אמי ניצבת מאחורי גבו ומנידה בראשה
בחוסר שביעות רצון מופגן. עמדתי שם בשקט. איפה היית? הוא
שאל לבסוף בקול רם ופניו אדומות מכעס. בבית הכנסת, עניתי
לו. הוא עיקם את שפתיו, ואני מיהרתי להוסיף, היו שם שניים
»
© כל הזכויות שמורות להוצאת זמורה ביתן
קראת? מה דעתך על הספר?
טיפים
1. בשביל לשים סימניה במיקומך הנוכחי לחץ על Control+D
2. למעבר בין דפי הספר, לחץ על החצים מימין ומשמאל
3. רוצים לתת מחמאה או לבקש תוספות לפינה? מוזמנים לפורום
4. הוצאות ספרים וסופרים המעוניינים שספריהם יופיעו בטעימות קריאה: צרו קשר


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ