הרועה - סיפור חייו של אריאל שרון | 27

הכפר הערבי לטרון, מנזר השתקנים, המצודה הצלבנית `לה טורון
דה שבליה` ובניין האבן המרובע של המשטרה הבריטית שננטש
עם סיום המנדט הבריטי על ארץ‑ישראל. מתחם הררי זה חלש על
הכביש המוביל מתל‑אביב לירושלים, והשליטה בו איפשרה לכוחות
הירדניים להשלים את הכיתור ממערב, ולמנוע מהיישוב היהודי
בארץ‑ישראל כל גישה אל העיר. אל גדוד 4 הצטרף, ב‑23 במאי, גם
גדוד 2, וביחד חסם כוח ירדני אימתני זה את הדרך לירושלים
והשמיד את שיירות האספקה הישראליות שניסו לטפס לעיר הבירה.
בתגובה החליט ראש הממשלה, בן‑גוריון, לפרוץ את הדרך
לירושלים ויהי מה. לפעולה הצבאית הגדולה של פריצת הדרך
לירושלים ניתן שם הקוד `מבצע בן‑נון`. המשימה הצבאית הוטלה
בידי בן‑גוריון על חטיבה 7, שהוקמה במיוחד לצורך זה
בחופזה, במהלך השבוע שלפני קרב לטרון. בשל כשירותה המבצעית
הנמוכה של החטיבה החדשה, שרבים מלוחמיה היו ניצולי שואה
שנפלטו אל שדה הקרב היישר מאוניות המעפילים שהביאו אותם
ממחנות הריכוז באירופה ובקושי ידעו איך להחזיק רובה, סופח
לחטיבה 7 גדוד חי"ר 32 הוותיק והמנוסה מחטיבת אלכסנדרוני.
אריק שיינרמן בן העשרים שנה ושלושה חודשים, מפקד מחלקה 1
בפלוגה ב` של גדוד 32, היה בין המסופחים. זמן קצר לפני
הקרב על לטרון נפצע אריק שיינרמן בתאונת דרכים, וידו הושמה
בגבס. למרות זאת החליט שיינרמן הצעיר לצאת עם חייליו
ולהוביל את מחלקה 1, שנבחרה להיות מחלקת החוד של הכוח כולו.