13 סיבות לטוס לסיאטל | 4

המונותאיזם, שזו מילה שעד היום לא הצלחתי להגות או להבין. ממש
בסמוך לבגרות בתנ"ך סבתא עברה לגור אצלנו בבית, היא קיבלה
את החדר הישן של אחותי הגדולה, הניחה בו את החפצים שלה
והתיישבה על הספה בסלון. אמא אמרה שסבתא כבר לא יכולה לגור
לבד וכנראה תישאר אצלנו לתמיד, ובשונה מהתחזית שלי זה
דווקא עבד נפלא. המון צחוקים משותפים, ריכולים על איך אמא
הייתה כשהייתה בגילי ושלל אטרקציות שכנראה לא היו קורות עם
אף אחד אחר. אבל היה רק דבר אחד שהפריע – הטלנובלות של
סבתא. שעות שלמות של צפייה בטלוויזיה, בתוכניות בספרדית,
בלי תרגום, בפול ווליום. כולם תמיד היו עצובים בסדרות
האלה והכול כרוך במעין דרמה שכזאת. ערב אחד אבא שלי ואחי
הקטן ישבו בסלון לראות משחק כדורגל, ואני, שאף פעם לא
הצטרפתי אליהם כי לא כל כך התמצאתי במשחק ואפילו לא הייתי
בטוח מה החוקים, החלטתי להצטרף. המשחק היה בין שתי קבוצות
גדולות באירופה שלא ממש הכרתי ואני בטח לא זוכר, אבל אבא שלי
ואחי הקטן כנראה כן. צעקות כמו "תמסור לו", "תבעט כבר",
"יותר מהר" ו"יא אפס, על מה משלמים לך כל כך הרבה כסף
לעונה", נשמעו לכל עבר, ואני, לא כל כך קשור למצב, נשארתי בכל
זאת, כי כבר מזמן לא ראיתי טלוויזיה מאז שסבתא עברה לגור
אצלנו, וזה בהחלט היה שינוי מרענן מהטלנובלות שלה. כעבור
שבוע מאותו משחק כדורגל, משהו קצת השתנה בהתנהגות של סבתא.
כשהייתה רואה טלוויזיה היא הייתה ממלמלת ועושה פרצופים לא