האוצרות האבודים 9 - חורבן הממלכה | 5

השיירה. ירמיהו הבחין בגבר צעיר שצולע על רגלו השבורה. הוא
מיהר לכיוון האיש, דוחף את ראשו מתחת לעול הברזל, מסייע
לאיש להתקדם בטרם יבוא הקלגס ויהרוג אותו. "קדימה, זבלים!
מי שיעצור, ימות!!!", צעק רוכב והיכה בשוטו לכל עבר
בהנאה. "היזהר עליו!!!", צרח בכעס פרש שהתקדם לעבר הרוכב בדהירה
מהירה. הסוס השחור גדול הממדים נעמד בין הגולים ובין הרוכב
המצליף בשוטו ללא הבחנה. הפרש אחז ביד המצליפה בכוח עצום,
כמעט תולש אותה ממקומה. הרוכב נאנק מכאב, מביט באימה באיש
האוחז בו. "סליחה, אדוני. המפקד שלי אמר לי להאיץ בהם
ולהצליף בהם", סח החייל בפחד. נבוזראדן הביט בחייל בהרגעה,
"בכולם כן, חוץ מהזקן הזה!", אמר והצביע על ירמיהו. "הוצא
אותו מהשיירה ואחר כך תצליף בהם ככל אוות נפשך". החייל
ירד מסוסו בזריזות, מקיים את הפקודה התמוהה בעיניו ומוציא
את האיש הזקן מהשיירה. "שלא תעז להתקרב לשיירה שלי",
אומר בזעם לירמיהו, זעם על שהיה קרוב לאבד את חייו
בגללו. ירמיהו הביט סביבותיו, והנה הוא רואה קבוצה של זקנים קשורים
זה לזה. במהירות, רץ לסייע לזקן כושל בטרם יהרוג אותו
הקלגס הממונה על השיירה. נבוזראדן מיהר להוציא את ירמיהו
מתוך הזקנים הקשורים. נבוזראדן סימן בידו לחייל השומר על
ירמיהו שיתקרב אליו, "אתה דואג שלא יאונה לזקן הזה שום רע.
לא רק ללכת לידו, אלא לשמור עליו מכל משמר! אם יקרה לו
משהו, אוריד את ראשך מעליך! אתה דואג לו כאילו זה אביך הזקן