מי יציל את בת השטן | 5

טרקתי את הדלת ונעלתי אותה. נגררנו לסלון, בעודי פושט את
המעיל שלי ומניח אותו על הכורסה. המשכנו להתגפף בלהט.
הרגשתי את גופה מתפתל בין ידיי. בטנה החשופה עוררה אותי,
וידי נדחפה אל מתחת לחזייה. "מה אתה עושה?" היא
שאלה. השבתי בהטבעת שפתיה בפי, לשוני חיפשה את לשונה. ליטפתי את
החזה הקטן עם הפטמות ששיגעו אותי. לא התאפקתי, דחפתי את פי
כדי לחוש את הפטמה הזקופה. חיכיתי לטעם המשכר. היא
התמסרה. הפשטתי אותה, ונשכבנו על השטיח עירומים ומלאי
תשוקה. "במיטה יהיה נעים יותר", לחשתי. היא הושיטה את ידיה ומשכתי
אותה לעברי, הצמדתי את גופה לגופי. לאחר נשיקה נוספת אחזתי
ברגליה, והרמתי אותה למיטה. פרק 1 שלומית הייתה הילדה
השלישית במשפחה קשת יום, שהגיעה מחלב שבסוריה היישר לעיירה
ירוחם שבדרום הארץ. אביה מסעוד היה אדם קשה. הוא הטיל אימה
על בני הבית, בעיקר על אשתו רחל, ונהג לפרוק עליה את
התסכולים שלו. היא סבלה מיחסו המשפיל של בעלה, ועשתה הכול כדי
לגונן על ילדיה ממנו. אווירה לא נעימה שררה בבית, ללא
שמחה. בביתם שלטה התרבות השמרנית שהועתקה מחלב, שכללה הסתרה. כלפי
חוץ הכול נראה יפה ונעים, בדגש על כבוד המשפחה, שבמרכזה
ניצב מסעוד. בשכונה ראו בו איש עמל קשה יום שדאג למשפחתו
והיה מודל לחיקוי. את הטרור, הפחד והאימה ששררו בתוך הבית
הסתירו היטב. לתוך זה נולדה שלומית, או בכינויה במשפחה –
סול. היא הייתה ילדה צנומה ששערה שחור וחיוכה המלאכי שופע.