כמו זוג פיונים על לוח שחמט | 4

השנים האחרונות הוכיחו היהודים שתרומתם לאומה לא תסולא בפז.
הוליווד וברודווי, הג'ז והסווינג, המסחר הקמעונאי, מפעלי
פסטור החלב, המותג Levi’s, הקוסמטיקה מבית אסתי לאודר והלנה
רובינשטיין, הצוללת הגרעינית "נאוטילוס" ופרויקט הגרעין בלוס
אלמוס – כל אלו לא היו קורמים עור וגידים ללא טביעת אצבעם
הברורה של בני הקהילה היהודית בארצות הברית. ולמרות זאת,
סוגיית "הנאמנות הכפולה" מרחפת ללא הרף לפתחה של הקהילה, ראו
דבריו של השופט הפדרלי היהודי, ג'וזף מאייר, שאמר: "מעולם
לא הייתה לנו, לא יכולה להיות לנו, ולא תהיה לנו שום
נאמנות פוליטית מלבד לאמריקה שלנו!" זהו ספר שלישי מתוך
טרילוגיה העוסקת בנושא זה, תוך התמקדות בשלוש פרשיות דרמטיות
שטלטלו את הקהילה במאה השנים האחרונות: אתל ויוליוס רוזנברג,
שכונו "מרגלי הגרעין" והוצאו להורג בכיסא החשמלי, הרב מאיר
כהנא, שהקים את ארגונו בארצות הברית ופעל באמצעות טרור כנגד
יעדים "אפרו־אמריקאיים" וסובייטיים, עד שגורש לארצנו הקטנה,
ופולארד, שהיה יותר שלומיאל ממרגל. בנושאים של כהנא ופולארד
אתם מוזמנים לעיין בספריי הקודמים העוסקים בהם, אולם,
בעניינה של משפחת רוזנברג לא נעשה דיון מעמיק, במיוחד לאור
העובדה שבשנים האחרונות נפתחו ארכיוני מחלקת המדינה בארצות
הברית וארכיוני הקג"ב, והתגלו חומרים הקשורים בפרויקט
הגרעין ב"לוס אלמוס", אשר חושפים עבורנו מציאות אחרת מזו
שתוארה בעבר בעניינם. הספר לא נועד לעשות "צדק היסטורי"