קוראים מרמת גן

לו יכולתם לנסוע בזמן, לאן הייתם מכוונים – לעבר או לעתיד? עבורי התשובה ברורה - עתיד האנושות וחותמה על כדור הארץ הרבה יותר מסקרן אותי, אבל למה לבחור כשאפשר לנוע ללא הגבלה לאורך ההיסטוריה.

מדען אנגלי חושף בשלהי המאה התשעה עשרה את ההמצאה החדשה שלו – מכונת זמן. חבריו ספקנים, אך הוא חוזר ומתאר בפניהם את מעלליו בשנת 802,701 לספירה – מסתבר שהמין האנושי התפצל אבולוציונית לשתיים, ליצורים שחיים באור יום על פני האדמה, ויצורים שחיים בלילה מתחתיה (כל זה מסיבות שונות ומשונות שלא ארחיב עליהן כדי לא לספיילר).

ההשראה ששאב ולס מחייו האישיים ומהתמורות בחברה, ניכרת. המהפכה התעשייתית (שיא הקידמה בזמנו) הביאה לחשש מהעמקת הפערים המעמדיים באופן שייצור שתי קבוצות נבדלות (בדומה ליצירה). קריאת התיגר של ולס על הטכנולוגיה, כחרב פיפיות שעתידה להוליד את ניוון האדם, הייתה רעיון מעניין בעיניי, גם אם איני מסכים עמה.

כל עלילה שעוסקת בעתיד האנושות מסקרנת אותי, אם כי העתיד שהסופר חזה לנו, היה מעט פשטני עבורי ולא מספיק משכנע. הרגשתי שוולס מתעלם מיצר האלימות הטבוע באדם וחוטא לבני דמותו – המורלוקים – כאילו הרוע המוחלט הוא ייצוגם הנאמן. ציפיתי לסוף שיחשוף קצת יותר אודות מערכת היחסים בין שתי המעמדות ויפוגג את הדיכוטומיה ביניהן (טובים מול רעים).

סגנון הכתיבה של ולס, תיאורי וציורי, הוא ברא עלילה יצירתית, שילדה תת-ז'אנר חדש במדע הבדיוני. חשבתי שהיה לא פחות מעניין לו היינו מגלים כי הגיבור חזר למעשה לעבר, ושני המינים אותם הוא פוגש הם בעצם ההומו ספיאנס והניאנדרטל. כנ"ל לגבי לו היצורים הנעברים היו בני לא יותר משנה.

סיפור המסגרת העלה תהיות אודות מסע בזמן, מהן נהניתי לא פחות מהסיפור המרכזי. להלן כמה מהן -
כיצד תראה מכונת הזמן עצמה בממד הרביעי – היא אינה נצחית, היא תשבות חיים ותיהרס מתישהו. מה קורה לה ולנוסע במובן המולקולרי?
כיצד הנוסע בזמן יידע לאיזה כיוון הוא נוסע בפעם הראשונה, האם מדובר בציר אחד כזה פשוט?
נניח שמכונת הזמן נוסעת במהירות האור, אם נתעד אותה בה בהילוך איטי מספיק, האם נצליח להבחין בה (אין לאדם כיום מספיק זמן לצפות בסרטון, אך לשם כך ישנם מודלי שפה).

ישנם פרדוקסים רבים במסעות בזמן, לחלק מהן, ולס נותן מענה. לאחרים? עוד דרושים הפתרונים. מי יודע, אולי בבוא הזמן.

ספר פורץ דרך,
ארבעה כוכבים.

חיקוי עלוב של גאווה ודעה קדומה לא אהבתי.

כריכה מעולה לספר, וההתחלה שלו ממש מעניינת כאילו את רואה סרט קולנוע. נהניתי מאוד מהספר סיימתי אותו בשבת אחת.
אחרי כמה שעות(זה היה כל-כך טוב)
ולמה 4 כוכבים?! כי הרגשתי שהספר מאוד לא אמין בחלקו.
כביכול מדובר באהבה קצת בלתי אפשרית בין רוזאנה לרוברטו למרות הפער בינהם, היה לי מוזר מאוד תהליך התרחשות. כך שניסיתי להבין האם זה מסופר באמת באופן ראילסטי או טלנובלה בגלל זה נתתי לו 4
אבל הוא ספר טוב.