לא מה שחשבתם על הרייך השלישי – ספר שחובה לקרוא דווקא היום
לפעמים מגיע לידיים ספר שגורם לך לעצור הכול ולחשוב מחדש. "חושך בהיר" הוא בדיוק ספר כזה, והוא מטלטל לא בגלל הזוועות שהוא מתאר, אלא בגלל השאלות שהוא מפנה אלינו, הקוראים.
קודם כל, חשוב לי להבהיר: זה לא עוד ספר שואה. אם אתם מחפשים תיאורים היסטוריים יבשים של קרבות או תיעוד כרונולוגי של מחנות, זה לא הספר. "חושך בהיר" הוא מסע מרתק, כתוב בשפה קולחת ונגישה להפתיע, אל תוך הנפש האנושית. זהו שילוב נדיר בין פסיכולוגיה, פילוסופיה והיסטוריה, שמרגיש כמו ספר מתח אינטלקטואלי שפונה לכל אחד, ולא רק לאנשי אקדמיה.
החידוש המצמרר בספר, מה שמבדיל אותו מכל מה שקראתי עד היום בתחום, הוא היכולת שלו להראות לנו איך הרשע לא תמיד הופיע כ"רע". הוא הופיע כ"טוב", כ"מוסרי", כהבטחה לעתיד טוב יותר. הספר חושף איך אנשים רגילים לגמרי שוכנעו שהם עושים את הדבר הנכון, וזה בדיוק מה שהופך אותו לרלוונטי כל כך לימינו. הוא מלמד אותנו איך מנגנונים של שכנוע עצמי וצדקנות מוסרית יכולים לעוור חברה שלמה.
עם זאת, אני חייב להזהיר את הקוראים: מי שמחפש בספר הזה נחמה או תשובות סופיות – יתאכזב. הספר הזה עושה עבודה מזהירה בחשיפת המנגנונים, אבל הוא מסרב בתוקף לספק לנו "מרשם" לתיקון או פתרונות קסם לאיך למנוע את החשיכה הבאה. הוא משאיר את הקורא עם חלל פעור ועם אחריות כבדה מאוד לחשוב בעצמו.
במובן מסוים, הספר הזה כמעט "מתסכל" – הוא מפרק את המציאות המוכרת לנו, חושף את התהומות המוסריות שקיימות בכולנו, ואז מותיר אותנו לעמוד מול המראה בלי לתת לנו תשובה פשוטה לאיך להמשיך מכאן. זה אולי החיסרון המרכזי שלו עבור מי שמחפש קריאה מרגיעה, אבל זהו גם סוד כוחו הגדול ביותר.
בעידן שבו אנחנו חיים, כשכולנו בטוחים שהצדק אצלנו, הקריאה בספר הזה היא כמו להביט במראה שבוחנת את המצפן המוסרי שלנו כאן ועכשיו. זהו ספר עמוק אבל ממש לא "כבד". הוא זורם, הוא מעורר מחשבה, והוא בעיקר פוקח עיניים. אני ממליץ עליו בחום לכל מי שרוצה להבין קצת יותר טוב איך העולם שלנו עובד, ואיך להימנע מהמלכודות של "החושך הבהיר" שעלולות להופיע גם היום.
אל תחמיצו.
