![]() |
|
|
תקציר הספר
"כשאמות אל תשכחו אותי", כתב בעלה של הילה חן במחברת שמצאה לאחר שנפטר. "להסכים להרגיש", ספרה שיצא בהוצאת "ספרי ניב" הוא סיפור מסע חיים מרגש ונוגע.
כשאספה את שברי הלב, יצאה הילה למסע כתיבת הספר, המתאר את האהבה שחלקו, את ההתמודדות עם המחלה ואת התובנות הרבות שהאובדן הביא עימו.
הילה השילה מעליה צורות חשיבה ודפוסי התנהגות רבים. הפכה מאישה רציונלית ושכלתנית שלא מוכנה להודות בחולשה, לאישה חזקה המתמודדת באומץ עם החיים ולא מפחדת להביע רגשות ולשחרר שליטה. להסכים להרגיש נועד להראות שהזמן הכי טוב לחיות – הוא עכשיו! אין טעם לבזבז וְלוּ יום אחד בחיים מבלי להרגיש את מלוא קשת הרגשות, ולחיות את החיים במלואם.
הילה חן, אמא לאפרת ואלעד, מאמנת, סטייליסטית, מאבחנת בשיטת הצופן הקבלי ומורה לתנ"ך.
הילה חן מספרת: "כשהוגשה לי טבעת הנישואין שלו, עת ישבתי על המיטה לצידו, גופתו הקרה כקרח מולי, ומיררתי בבכי שקט אך קורע לב מול ליבו שנדם, הבנתי כמה נכנעתי, כמה הייתי מוכנה ליפול לתהום הזו. על אף המלחמה הבאה שעליי לנהל, החלטתי שהפעם הקצב יהיה שונה. הפעם אדאג קודם לי, הפעם אין מטרות, יעדים, חוסר נשימה. הפעם אגיע ממקום של השלמה, של כניעה, של מישהי שלא יודעת הכול, שלא צריכה ולא רוצה להוכיח שום דבר לאף אחד. דווקא מהמקום הפצוע, החבול, השרוט אך האנושי שבי, למדתי להכיר את עצמי באמת מבפנים, לקחת את הזמן ולפתוח את הלב לכל דבר שיגיע.
שליחותה של הילה היא לגרום לקוראיה לבחור בחיים ולהסכים להרגיש בכל יום. "האמונה והכוחות לצמוח הגיעו דווקא מהמקומות הכי חשוכים שלי, שבהם הייתי מיואשת מכוחותיי".
כשאספה את שברי הלב, יצאה הילה למסע כתיבת הספר, המתאר את האהבה שחלקו, את ההתמודדות עם המחלה ואת התובנות הרבות שהאובדן הביא עימו.
הילה השילה מעליה צורות חשיבה ודפוסי התנהגות רבים. הפכה מאישה רציונלית ושכלתנית שלא מוכנה להודות בחולשה, לאישה חזקה המתמודדת באומץ עם החיים ולא מפחדת להביע רגשות ולשחרר שליטה. להסכים להרגיש נועד להראות שהזמן הכי טוב לחיות – הוא עכשיו! אין טעם לבזבז וְלוּ יום אחד בחיים מבלי להרגיש את מלוא קשת הרגשות, ולחיות את החיים במלואם.
הילה חן, אמא לאפרת ואלעד, מאמנת, סטייליסטית, מאבחנת בשיטת הצופן הקבלי ומורה לתנ"ך.
הילה חן מספרת: "כשהוגשה לי טבעת הנישואין שלו, עת ישבתי על המיטה לצידו, גופתו הקרה כקרח מולי, ומיררתי בבכי שקט אך קורע לב מול ליבו שנדם, הבנתי כמה נכנעתי, כמה הייתי מוכנה ליפול לתהום הזו. על אף המלחמה הבאה שעליי לנהל, החלטתי שהפעם הקצב יהיה שונה. הפעם אדאג קודם לי, הפעם אין מטרות, יעדים, חוסר נשימה. הפעם אגיע ממקום של השלמה, של כניעה, של מישהי שלא יודעת הכול, שלא צריכה ולא רוצה להוכיח שום דבר לאף אחד. דווקא מהמקום הפצוע, החבול, השרוט אך האנושי שבי, למדתי להכיר את עצמי באמת מבפנים, לקחת את הזמן ולפתוח את הלב לכל דבר שיגיע.
שליחותה של הילה היא לגרום לקוראיה לבחור בחיים ולהסכים להרגיש בכל יום. "האמונה והכוחות לצמוח הגיעו דווקא מהמקומות הכי חשוכים שלי, שבהם הייתי מיואשת מכוחותיי".
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים