ספר קטן זה, המוגש כאן לראשונה לקורא העברי, נקבע במסורת כחיבור הפותח של מקבץ ספרי הלוגיקה האריסטוטליים (ה"אורגנון"), ולמעשה גם כחיבור הפותח את הקורפוס האריסטוטלי בכללו. עניין זה אינו כרוך דווקא במועד חיבורו (הגם שהוא נמנה על ספריו המוקדמים של אריסטו), אלא בכך שהוא עוסק במה שנתפש כיחידות ה"פשוטות" והראשוניות ביותר של המחשבה.
מובנו המילולי של מושג ה"קטגוריה" הוא "אמירה כנגד", אבל בשימוש הרגיל הוא מציין "אמירה על אודות" (בעברית של ימי הביניים תורגם המושג כ"מאמרות"); הוא מציין את היחידות הבסיסיות שמהן מורכבת כל אמירה על אודות העולם, בין שהיא אמיתית או שקרית. כל אמירה כזאת תתמקד בעצם כלשהו ותייחס לו איכות, כמות, מערכת יחסים וכו'. אריסטו מונה עשר קטגוריות כאלו, שהן בעת ובעונה אחת יחידות לשון, דפוסי הכרה והיבטים אונטולוגיים של העולם. לאחר דיון מרתק בקטגוריות העצם, היחס, הכמות והאיכות פונה אריסטו לדיון מרתק לא פחות בכמה מהמושגים שבהם השתמש לצורך הטיפול באותן קטגוריות. הדיונים הללו מהווים תשתית להמשך הגותו של אריסטו בכל נושא ונושא, והם מוסיפים ומהדהדים לאורך תולדות הפילוסופיה המערבית – מימי הביניים, דרך דקרט, שפינוזה, לוק, קאנט ועד ימינו.
הקטגוריות הוא חיבור יסוד בתולדות הפילוסופיה ואתגר לכל מי שעניין לו ביחסי לשון, עולם ומחשבה.
הספר רואה אור בתרגומו של גבריאל צורן, אשר הוסיף לספר מבוא והערות מתרגם. גבריאל צורן הוא פרופ' (אמריטוס) בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. בין חיבוריו, ספר על תפישת הלשון והטקסט של אריסטו (אוניברסיטת תל אביב, 2009), לצד תרגום ה"רטוריקה" של אריסטו (ספרית פועלים והקיבוץ המאוחד, 2002).