כָּל הַגְּדוֹלִים תָּמִיד עוֹקְפִים אֶת בֹּטֶן אוֹ מַסְתִּירִים לָהּ, וּלְבֹטֶן נִמְאָס. הִיא הוֹלֶכֶת לְטַפֵּס אֶל רֹאשׁ הָעֵץ הֲכִי גָּבוֹהַּ בַּגּ'וּנְגֶּל, 


וְהִיא תַּעֲשֶׂה אֶת זֶה לְגַמְרֵי לְבַדָּהּ. מָה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת?


אֶת בֹּטֶן, גִּבּוֹרָה שׁוֹבַת לֵב וּמְלֵאַת הַשְׁרָאָה, יָצְרָה הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּאַיֶּרֶת מַרְתָה אַלְתֶס (סַבָּא שֶׁלִּי), שֶׁסְּפָרֶיהָ תֻּרְגְּמוּ לְשָׂפוֹת רַבּוֹת וְזָכוּ בִּפְרָסִים בֵּין־לְאֻמִּיִּים. 


הַשִּׁלּוּב הַמֻּשְׁלָם בֵּין הַסִּפּוּר לָאִיּוּרִים הוֹפֵךְ אֶת חֲוָיַת הַקְּרִיאָה בִּסְפָרֶיהָ לַעֲשִׁירָה יוֹתֵר וּמְלֵאָה רְבָדִים וְהוּמוֹר אֵינְסוֹפִי.