"איבוד זהות וקריסת עולם הערכים – המוטיבים המרכזיים בספר המרתק של כרמית רינצלר - הם מוטיבים המלווים את חיינו בעשורים האחרונים.
כרמית רינצלר יוצקת את המשבּרים הרוחניים לתבניות עלילתיות, ולוקחת אותנו למסע כואב בחיפוש נוקב אחר משמעות החיים.
הספר שוזר בפנינו דפים, החושפים את מלחמת יום כיפור באור אחר: הגיבורה היא נערה המתכתבת עם חייל מסיירת שריון, שנעקד בנגמ"ש בעמק הבכא.
שבר המלחמה מקרין על אהבה נכזבת ועל אובדן אֵמון של משפחות השכול. אין זו עלילה שרודפת אחרי האירועים, אלא סיפור שסוחף אותנו לשיח עם עצמנו לנוכח ריקנות המבקשת טַעם ופֵשר.
כרמית רינצלר היטיבה לרקוח הגות ונשמה בסיפור שאינו מניח לנו עד הדף האחרון.
גם לאחר הקריאה יש תחושה שהספר לא תם, שהדפים מותירים טעם של עוֹד."
(הרצל חקק - לשעבר יושב ראש אגודת הסופרים העברים).