“ניקולס ספארקס מוכר כתסריטאי, מפיק וגם סופר. כל יצירותיו עוסקים באהבה, טרגדיות, גורל ובדרך כלל המוטיבים חוזרים על עצמם. רבים מספריו הפכו לסרטים רומנטיים מעוררי בלוטת הדמעות. לא אתפלא אם גם הספר הנוכחי יעובד ויוסרט ממנו סרט ויקבל את הכותרת סרט בנות.
כמו שניקולס ספארקס יודע לכתוב, גם הסיפור הזה עטוף ברגשות עוצמתיים שזורים בגורל ובהחלטות שאדם עושה בחייו.
את ההשראה לסיפור ניקולס שאב ישירות מטיולים שערך באפריקה. במהלך טיוליו הוא נפגש עם מדריכי ספארי, שריתקו אותו בידע עשיר, והציתו את דמיונו עד לכתיבת הספר הנוכחי.
בחלק המוקדש להערות המחבר, ניקולס מסביר מהיכן הוא שאב את הרעיון של "נפש תאומה". מסתבר שיש מקום כזה בשמורת הטבע בבירד איילנד ליד סנסט ביץ' בקרוליינה הצפונית. באותו אתר ישנה תיבה שכל אחד יכול להשאיר בתוכה מכתב או גלויה. כל מי שעובר במקום יכול לקרוא את כל מה שנמצא בתיבה. עם השנים הפכה "נפש תאומה" לכספת של תקוות וחלומות שמצאו את דרכם אל הדף, ותמיד אפשר למצוא בה סיפורי אהבה. אחד הסיפורים נגע לליבו של ניקולס ספארקס, והוא בחר להביאו לקוראיו בליווי תוספות בדיוניות שלו.
הספר מחולק לשני חלקים. החלק הראשון מתחיל ב-9.9.1990 וקצת יותר איטי מהחלק השני, שמתחיל באוקטובר 2014 אך עדיין זורם.
טרו וולס בן 42 עבד כמדריך ספארי בלודג' בפארק הלאומי בהוואנגה. לפני כן הוא היה נווד ועבד מלודג' ללודג'. משפחתו התפרנסה בעיקר מגידולי בקר ומגוון גידולים חקלאים. טרו נישא לקים והתגרש לאחר מספר שנים. קים ובנו התגוררו סמוך לביתו ויחסיהם היו טובים מאוד. באחד הימים טרו קיבל מכתב מאביו הביולוגי, לבוא ולפגוש אותו שכן ימיו ספורים והוא גוסס. כיון שכך, טרו נאלץ לטוס מזימבבואה לוילמינגטון בקורלינה הצפונית – לסנסט ביץ'.
לאותו מקום הגיעה גם הופ אנדרסון. היא בת ה-36 עובדת כאחות בחדר הטראומה ב"וייק קאנטרי מדיקל סנטר". הופ באה לחופשה כדי ללוות כשושבינה את חברתה אלן ביום חתונתה. בן זוגה ג'וש הוא אורתופד מנתח, שהחליט לבלות באותה עת עם חבריו בלאס וואגס. מערכת היחסים שלהם מורכבים מגאות ושפל.
טרו והופ נפגשו בשפת הים במהלך טיול רגלי, במהלך תקרית עם סקוט הכלב השובב של הופ.
בנקודת השפל שהופ הייתה מצויה וטרו הבודד, נעטפו שניהם בחיבור מידי. הופ מצאה בטרו את מה שהיה חסר לה אצל ג'וש, וטרו מצא את מה שחיפש מאז ומתמיד-נפש תאומה.
שניהם חוו שבוע קסום, אבל כמו שאתם ואני יודעים, הדברים הטובים באים באריזות קטנות ונגמרים מהר.
שהפז"מ נגמר וצריך להחליט מה קרה?
האם הופ תוותר על זוגיות של שש שנים עם ג'וש ותמשיך את חייה עם טרו?
האם טרו יוותר על חייו כמדריך באפריקה והקירבה הפיזית לבנו יחידו?
אהבתי את הדמויות ובמיוחד את טרו. החלטתה של הופ מאוד מובנית לי כאישה. אני חושבת שלאור הנסיבות, הייתי מחליטה בדיוק כמוה. מאז החלטתה ולאורך כל הזמן ועד ש... הופ לא הפסיקה להרהר מה היה קורה אם הייתה מחליטה אחרת. טרו לא החליט, הוא קיבל את החלטתה של הופ ועדיין לא ויתר. האם חלומו יתגשם?
אני מזהירה שהסוף צובט! הבחירות שאנחנו פוסקים במהלך חיינו נחרצים, ולא תמיד יש באפשרותנו לראות את חלון ההזדמנויות שממונף מול עינינו.
למרות הקצב והעניין שניקולס ספארקס יודע להעניק לקוראיו, הספר הזה יתאים יותר לתסריט. לדעתי לא ירחק היום שיגיע לקולנוע כמו ספריו האחרים: מכתב בבקבוק, היומן, הטוב שבי, סיפור אהבה בלתי נשכח, לילות ברודנטה ועוד.
בשורה התחתונה: "זכרונות הם דלת אל העבר, שהולכת ונפתחת ככל שאוצרים אותם." (עמוד 189)
ביום כיפור לא צריך יותר מזה.
אם שואלים אותי לאיזו מגירה להכניס את הספר הזה?
תשובתי: בסדרת הקנ"ש... כמו שאתם זוכרים זו המגירה של קראתי, נהניתי שכחתי.
חג סוכות שמח לכולנו.
לי יניני
תכלת-הוצאה לאור, פרוזה תרגום-רומן, מאנגלית-יסמין קליין, 296 עמודים, 2019”
