“"שאפתניות" הסיפור מאחורי הריאליטי.
לכאורה מרתק, בפועל גיבוב של דמויות ופרטים ואירועים הנכנסים זה בתוך זה.
הספר מתמקד בשתי דמויות מרכזיות: בראט וסטפני.
בראט, היא אישה שמנמנה רווקה, לסבית , שהצליחה להשתחל לעונת ריאליטי
ולהגיע אל פסגת התהילה.
סטפני, אישה שחורה שכתבה ספרים על חייה האישיים, וגם היא מגיעה לפודיום.
השתיים הן חלק מחמש בנות המשתתפות בתכנית ריאליטי פמיניסטית
התומכת במעמד האישה ובשוויון זכויות לנשים.

אבל!!! כוונתה של הסופרת הייתה למעשה לחשוף את הפייק של הריאליטי:
תשכחו מאחוות נשים
כל מצליחנית רוצה להיות דיווה
כל פמיניסטית רוצה לשמוע ולהשמיע את קולה שלה
ולכולן!!! יש סודות.

הספר עתיר בתככים, קנאה, לשון הרע וצרות עין.
גם בראט הכוכבת הראשית מקנאה לאחותה קלי, שלאורך שנים
סומנה בבית כ'האחות המועדפת', כי הייתה רזה, יפה, חכמה ומוצלחת.
"תמיד חששתי שקלי חכמה מדי ומוכנה מדי לגדולות מכדי לנגן לי כינור שני."

הספר היה יכול להיות מצוין, אלמלא הסופרת הלעיטה את הקורא
בשלל אירועים, קפצה מנושא לנושא, וכתיבתה נראית אחוזת תזזית ללא סדר מובנה.
משל דומה הדבר לחברה שמתחילה לספר לך על הדייט מאמש,
ותוך כדי גולשת לעוד ועוד דייטים משנת תרפפ"ו עד שאת מאבדת אותה.

כל הספרים שאני מגיעה אליהם הם בהמלצה אישית, כולל הספר הנ"ל.
מה שמוכיח כל פעם מחדש, כי לכולנו טעמים שונים...גם בספרים :)
אני מאמינה שאם עלילת הסיפור הייתה מעובדת לתסריט,
היה הרבה יותר מעניין לצפות בסרט מאשר לקרוא את הספר.

לסיכום, איבדתי את הסבלנות בעמוד 101.”

“דמיינו שאתם רואים תוכנית ריאלטי ב MUTE, רק תרגום ופתאום מתקלקלת גם הראות אבל התרגום עוד איכשהו נראה.
זו ההרגשה שהיתה לי בעמודים שעוד החזקתי בניסיון לקרוא את הספר הזה.
משהו רדוד וחלקי כל כך שאין סיכוי שאפשר להתחבר אליו ובטח לא להנות ממנו.”