מִרְיָם כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּימוּנָה! הַבַּיִת תָּמִיד מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה וְאוֹרְחִים, וְאִמָּא שֶׁלָּהּ מְכִינָה אֶת הַמּוּפְלֵטוֹת הֲכִי טְעִימוֹת שֶׁיֵּשׁ. אֲבָל זֶהוּ הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח —

מֵאֵיפֹה יַשִּׂיגוּ קֶמַח לַמַּאֲפִים הַמְּתוּקִים? מִרְיָם יוֹצֵאת עִם אִמָּהּ לְבַקֵּשׁ קֶמַח מֵהַשְּׁכֵנִים, וְחוֹזֶרֶת מִשָּׁם לֹא רַק עִם שַׂק מָלֵא, אֶלָּא גַּם עִם חֲבֵרָה שֶׁמִּרְיָם לֹא תִּשְׁכַּח לְעוֹלָם. 

 

אָלִיסוֹן אוֹפָנַנְסְקִי הִיא עוֹרֶכֶת וְסוֹפֶרֶת יְלָדִים, שֶׁפִּרְסְמָה עַד כֹּה עֲשָׂרָה סְפָרִים. שַׂק שֶׁל מַזָּל הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן בְּעִבְרִית. אָלִיסוֹן גָּרָה בְּקַדִּיתָא, פּוֹעֶלֶת לְמַעַן שִׁמּוּר הַסְּבִיבָה וְהַטֶּבַע, וְאוֹהֶבֶת לְטַיֵּל בֶּהָרִים וְלִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם. 

 

רוֹתֶם טֶפְּלוֹ הִיא בּוֹגֶרֶת "שֶׁנְקָר" וּמְאַיֶּרֶת סִפְרֵי יְלָדִים וְעִתּוֹנִים בָּאָרֶץ וּבְחוּ"ל.