“מעט ספוילרים בביקורת:
*
*

ספר מטלטל. הסיפור (אמיתי, אך המחברת אינה הגיבורה) הוא על ילדה קטנה שבגיל 5 היא ואמה עוברות לגור אצל אדם עשיר שמתחיל לנצל את הילדה מינית, ניצול שהולך ומחריף במשך 10 השנים שהן חיות יחד איתו באותו בית. האם טיפשה, לא קולטת מה קורה סביבה. הילדה מאוד אינטליגנטית. היא המספרת. העוצמה של הספר היא באותנטיות שלו. הילדה מספרת את הכל בזמן הווה, ומתוך תודעה אותנטית של ילדה. היא לרגע לא חוטאת בניסוחים של מבוגרת שמביטה אחורה או במשלב שאינו תואם את גילה. לכן, יש קטעים בספר שהילדה מספרת כלאחר יד על תקיפות של אביה (כך היא קוראת לו, לבקשתו) ומיד ממשיכה בתיאור דברים אחרים שקרו לה במהלך היום. זאת בגלל שהיא קטנה מכדי להבין את החשיבות של התקיפה ולהכניס לקונטקסט שונה ובשבילה זה עוד אירוע בסדר האירועים. ככל שהסיפור מתקדם והילדה מתבגרת משתנה הטון שלה והיא מבינה יותר, אבל בשום שלב לא נופלת לסנסציוניות או רגשנות, כי זה באמת לא מתאים לאופי שלה. הילדה לבסוף מתוודה בפני הצוות הרפואי שמטפל בה בגלל אנורקסיה ומתוודה גם בפני המחנך האהוב עליה מבית הספר היסודי. אבל בגלל שהיא באה ממשפחה מפורקת ודפוקה הווידוי אינו הסוף של הסיפור אלא תחילתה של בריחה והסתתרות עם אמה בניסיון לפתוח בחיים חדשים (מה שמתגלה כבלתי אפשרי עם אמא לא מתפקדת). לא ספרות גדולה, אבל ספר חשוב ומטלטל, כתוב בשטף וקשה להניח מהיד.”

“מאז אתמול כאשר לקחתי לידי את הספר הקטן והסגלגל הזה אני מתקשה להרדם, ספר עוכר שלווה מטריד קשה לקריאה, מוסיפה העובדה כי הספר הינו סיפור אמיתי, הגיבורה אף מצולמת בכריכה האחורית.

========== "לפעמים האמת סודית מכדי לספר אותה ==================

הספר מסופר מנקודת מבטה של ילדה קטנה הולנדית בשם פוק, בת לאמא גרושה ילדותית ולא מתפקדת.

יום אחד משתנה גורלן של פוק ואמה, אמא מצאה חבר חדש מבוגר ועשיר אשר לוקח אותן תחת חסותו ואת פוק בת החמש גם תחת ידיו החשופות במקלחת מתחת לשמיכה ובחשכת הלילה.

הספר מסופר בכמה נקודות זמן, המעשים של "דוד אבא" ממשיכים לאורך כל היום כל יום פוק מצליחה להתנתק וחיות בתוך ראשה,
פוק מבינה שמשהו כאן לא תקין ומסגלת הפרעות אכילה,

אמא של פוק אף פעם לא רואה, רק מעשנת וקונה, קונה ומעשנת בו בזמן שפוק נכנסת עמוק לארון ש"אבא" לא יכנס.
אבל ל"אבא" יש שיטות משלו.

החיים נמשכים ההתעללות מממשיכה ו"אבא" לא מפסיק, פוק יודעת שעליה לדבר לרמוז להגיד.

פוק אנורקסית, חלשה מתעלפת ומאושפזת או אז היא עוזרת אומץ בזמן האשפוז ומגלה הכל, והסוד הגדול מתגלה, לרופאים למורה שהיה חביב עליה וגם למשטרה.
"אבא" עשיר מאד, בדיוק נסע לנסיעת עסקים וזה הזמן לקחת לו מכל הבא ליד ולברוח, משפחתה של פוק, סבתא והדודים מסתערים על הבית לוקחים מכל הבא ליד ובורחים.

תפקודה של אמא שלה הולכת ומדרדרת הבזבזנות ממשיכה הכסף אוזל המשפחה משתלטת, אבא חוזר ומתוחקר ונעלם מחייהם.
אמא מתאשפזת פוק מידרדרת, סבתא מחליטה לקחת את העיניינים לידיים, בצורה מעוותת

והנה אבא חוזר עם עורך דין ואם מסמך לחתימה......

את האמת, לא ידעתי אפילו כמה ואיך לדרג את הספר, אוזלת ידה של המשטרה, הילדים אשר סובלים ושותקים, הפדופיליה שרק הולכת וגדלה עם הטכנולוגיה והזמינות.

כמה עוד ילדים חווים התעללות כזו ממש ברגע זה ?

עצוב כמה שנכון המשפט שמתאר את הספר "לפעמים האמת סודית מכדי לספר אותה"”

“ראיתי ביקורת על הספר באיזה אתר ודילגתי הלאה. לא תכננתי לקראו. אבל אז, חברה המליצה לי עליו.
עדיין לא התכוונתי "להזיע" בכדי לחפשו, אך כשראיתיו מונח על מדפי ההחזרות בספרייה, לקחתיו. באותו הערב התחלתי לקראו.
למחרת, בערב סיימתי.
ספר קצר, מאד זורם וקליל, על נושא לא קליל כלל. מעורר ציפייה וסקרנות שלא באים על סיפוקם.
הספר על פי סיפור אמיתי (לפחות כך נכתב), מה שמעורר ציפייה לאמינות, רצינות ועומק, ואת זה אין בספר.
הספר מקומם ומעצבן, בלי סוף (נקטע באמצע).
גבורי הספור - בעייתיים, מוקצנים (כאילו, דא...עד כמה אדיוטים, סתומים, הזויים אפשר להיות) על גבול האבסורד (כל המשפחה של הילדה, האמא המטורפת,
הסבתא, הדודים, וזה לפני ה"אב" החורג, הסוטה והמשטרה)
אחרי שמתוארת התעללות מינית של שנים, הסוף הזוי, מקומם וחסר (מכרנו את שתיקתינו בכסף. שרפנו דירה אחת, אנו עוברים לדירה אחרת).
זהו?!!!
גם הכריכה האחרונית, איכשהו מקוממת. מדגישה את החסר בספר - המשך הסיפור.
שתי נשים יפות, חתיכות, אחת מהן גבורת הספור. לפי התמונה, מבינים שהיא גדלה ואולי אף הצליחה בחייה, אך איפה זה בא לידי ביטוי בספר?
מה לא מסופר על התמודדותה עם הטראומה, על חייה בהמשך.
איני יודעת באם הספר בא לעורר, להאיר, לבקר...רוצה להאמין שזו היתה כוונת המצולמות,
כי באם זה לא כך, המסר שמועבר דרך הספר מאד בעייתי:
כסף קונה הכל! באם יש לך כסף אתה יכול לצאת נקי מכל! (גם באם מדובר ברצח).
מעורר דאגה...”