התגלות האייל הצפוני, ספר שיריה של המשוררת ציפי לוין בירון מפגיש את הקורא עם שירים חידתיים נפלאים, המציבים את ציפי לוין בירון בשורה אחת עם טובי המשוררים העבריים בשירה העברית בת זמננו. הקובץ החדש - החמישי במניין ספרי השירה שלה - עשוי להקנות לו, כמו גם לספריה הקודמים את מקומם הראוי בכותל המזרח של השירה העברית העכשווית.

השירים גדושים בניגודים עזים: הם משוטטים בין שכונת הילדוּת ביד-אליהו, שבּה לבש האב גופיית "אתא" אפורה, לבין הודו, אוסטרליה וסינגפור; בין המציאוּת הישראלית האפורה בשנות ילדותה של המדינה, לבין שפריר עליון המואר באור שבעת הימים.

הסגנון צלול ומעורפל, מבודח ועצוב, ארצי ומיסטי בעת ובעונה אחת. המשוררת מגלה וחושפת, אך בה בעת גם מסתירה את סודותיה מאחורי שבעה צעיפים. לעִתים היא נדיבה במילים, ולעִתים האמירה גבישית וקומפקטית כפתגם ("קָרוֹן אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת רַכֶּבֶת"). השירים מרבים לעסוק במאבק בין המינים ובשלשלת הדורות: "פַּעַם שָׁרוּ לִי הוֹרַי שִׁירֵי עֶרֶשׂ בְּשָֹפוֹת רְחוֹקוֹת / לְהוֹרִידֵנִי בִּזְהִירוּת אֶל שׁוּחַת שְׁנָתִי. / הַיּוֹם אֲנִי שָׁרָה לָהֶם אוֹתָם שִׁירִים / לְהָשִׁיבָם אֵלַי / מִתְּהוֹמוֹת שְׁנָתָם"; וכן: "צֵא וּרְאֵה: כְּשֶׁאָדָם בּוֹעֵל בַּיִת וְשָֹדֶה / מִתְעַדְּנוֹת בּוֹ שַׁרְשְׁרוֹת הַגֶּנִים".

ניתן לשייך את ציפי לוין בירון לקבוצת משוררות כדוגמת חביבה פדיה או אסי פרבר שכל אחת מהן, בצד היותה משוררת מן השורה הראשונה, היא גם "תלמיד חכם" (העברית אינה מכירה ב"תלמידה חכמה") במקורות עם-ישראל. הדבר בולט באופן המקורי והמפתיע בו היא שוזרת מקורות עבר, ובכור המצרף עושה אותם להוויה אינטימית של עצמה.

זיוה שמיר

שם הספר
רועָה של נמרים - שקיעי זהות יהודית ביצירתה של נטליה גינזבורג
כריכה רכה - ריתמוס #
קריאה בכבד
תורת היחסות של האננס