גם ספר שיריה הרביעי של ציפי לוין בירון, תורת היחסות של האננס, שבסדרת "ריתמוס", שב ומפתיע בקולו הדינמי, המשרטט עושר מראות ומצבי נפש. מבעד למשפטים הפצועים בוקע קול חם, אנושי ועמוק.

היא מתה לא מבינה איך הגיר האיש את נפש בנה
והותירו שמוט על אחד ההרים
חתום בתנועת מאכלת.

היא מתה בשובו מן המקום ההוא
זחיחות נוהרת מעיניו, עוטפת אותן בהילת קדושים מינים.
הצחוק המוכחש שהתכווץ בחלל בטנה
נהפך לעין הנחשול.
מתוך "מות שרה" עמ´ 22

"שירתה של ציפי לוין בירון נישאת בקובץ זה לגבהים חדשים, ובו בזמן יורדת לעומקים של נפש ונשמה: החל מהנטורליזם המועדן של מות האם, דרך הרליגוזיות החתרנית של השירים המקראיים, המבט הצורב במחזור שירי הודו, שאינו נמנע מלשלוח יד ולחטט ברגישות אין קץ בבוץ ובמדמנה של הקיום האנושי האכזר, וכלה בשירים האישיים הכתובים בדיוק לירי נדיר. כל שיר בקובץ מופלא זה הוא חוויה רגשית, רוחנית, ואתגר אינטלקוטאלי ולשוני. העברית המשובחת והמטען התרבותי המרובד, שבא לידי ביטוי בכל שורת שיר, מציב את הקובץ בפסגת השירה העברית העכשווית." (ניצה בן דוב)

ציפי לוין בירון ילידת תל אביב. דוקטורנטית לספרות משווה באוניברסיטת בר אילן, השתתפה בכיתת השירה של "הליקון" במשכנות שאננים. שיריה ראו אור בכתבי עת שונים, ובספריה: טמנות חול (עקד 1995), קריאה בכבד (הקיבוץ המאוחד 2000); כריכה רכה (סדרת "ריתמוס", הקיבוץ המאוחד 2006).

שם הספר
רועָה של נמרים - שקיעי זהות יהודית ביצירתה של נטליה גינזבורג
כריכה רכה - ריתמוס #
קריאה בכבד
התגלות האיל הצפוני