למן הרגע שבו ניצבה מול הראי והבחינה בגוש המתבלט מגופה, עברה שמחה יעל פזואלו לארץ אחרת. זהו יומן המסע שלה.

יומניה של שמחה יעל פזואלו משתרעים על פני כמה שנים, אך כמותם כלילה בלב ים; הרפתקה של גוף ורוח שמעטות כמותה. ראשית היומנים הללו בהיוודעותה של יעל למחלת הסרטן המקננת בגופה והיא בת שלושים ושש, פסיכולוגית צעירה, רווקה תל אביבית; אך המחלה איננה נושא הספר הזה. נושאו הוא החיים עצמם - בפגיעותם ובחיוניותם.

לפנינו יומן המתיך פרקי חוויה ורגש עם מסעות של מחשבה ולימוד בניסיון לשוב ולמצוא דרך להיות; לא להמשיך, אלא להתחיל לחיות - כפי שרק מי שרעד למוות מסוגל. בעזרת מצבור רחב ביותר של כלים שאספה, למדה ולימדה, מבודהיזם ומדיטציה ועד פסיכואנליזה, מאמונה ועד תקשור, מן הרפואה הקונוונציונלית ועד הרפואה האלטרנטיבית ובחזרה, עוברת יעל טרנספורמציה המסיבה את פחד המוות לשמחת חיים. התובנות שרכשה בדרכה ייגעו בכל מי שמתמודד עם משבר או תמורה - עם החיים עצמם.