הייתי מכושפת בקשר הרסני שניתק אותי ממשפחתי ולא הצליח לחבר אותי אליך.
הבנתי שאני חייבת לעשות סדר בראש שלי כדי שאוכל לתפקד בפקעת הבלתי ניתנת להתרה שחוויתי: בעלי, המאהב שלי, אהבת חיי, ילדיי ואני.
התחלתי ללכת לברנרד הפסיכולוג, או כמו שהצרפתים נוהגים לומר: פסי. ניתקתי ממנו רק ארבע שנים מאוחר יותר.

טיילתי כאישה מאוהבת.
אז היה לי מאהב צמוד, בעלי, אך הייתי לבד.
הפעם טיילתי לבד, אבל אתה היית אתי.
אני לא יודעת אם זה סיפור של סקס בין גבר לאישה עשרים שנה אחרי, או שזה סיפור שנמשך כבר עשרים וחמש שנה, מאז התחלנו ללמוד.
ואני אומרת לך ש"בלי החיבוקים שלך החיים נושכים".