“עליךָ לבקר אותי שלושה ימים אחרי הגשם. אזי נסוג הנילוס ופרחים גדולים מאירים בגניי, וגם אני עולה מן האדמה ונושמת. מומיה בת שנות כוכבים אני ורוקדת לעת אֲפָרִים. חגיגית היא עיני וזרועי מורמת מתנבאת, והמחול מצייר שלהבת דקה על מצחי, מחווירה ושוב מאדימה – משפתי התחתונה עד סנטרי… וחרוזי הזכוכית הססגוניים סביב צווארי מדנדנים… הו, מַחמֶדה, מחֶאי …”
אלזה לסקר-שילר נמנית עם בכירי המשוררים האקספרסיוניסטים בשפה הגרמנית. שירתה, המהלכת קסם על קוראיה בלשונות רבות, תורגמה לעברית בידי מיטב המשוררים, ואולם רק בשנים האחרונות זוכה גם הפרוזה שלה לתשומת הלב הראויה לה, כפורצת דרך באמנות האוואנגרד. שני קבצי סיפוריה המוקדמים, המובאים כאן לראשונה בתרגום לעברית, נכתבו בתקופה הפורייה ביותר בחייה, שבמהלכה התגבש האלטר-אגו שלה בדמויותיהם של טינו מבגדד ושל יוסוף, הנסיך מתבאי.
ליאורה בינג-היידקר היא משוררת, מתרגמת וחוקרת מחול.