“"המרגל שהיה ושיהיה" מאת רוברט ליטל (הוצת זמורה ביתן, 1994) הוא מותחן שמנסה לחקות את האופן שבו ג'ון לה-קארה מתאר את עולם הריגול. מנסה ונכשל. עלילת הספר נפתחת כאשר איש הארכיון של סוכנות הביון המרכזית, סיילס סיבלי (המכונה "הדללן") מגלה שישנה מזימה של קבוצה לכאורה לא קשורה לסוכנות (בכדי לשמר יכולת הכחשה), לייצר מראית עין כאילו "קבוצת טרוריסטים עומדת לנסות לפוצץ מתקן אטומי במקום שנקרא כביר, והתאריך הוא אידי במארס" (עמוד 64), שבטהרן, במטרה לפתור את העולם מהאייתוללות. הסיכון שהמבצע, "סטאפטינגל" שמו, שמנהל רוג'ר ואנאמייקר מקבוצת העבודה הבי-משרדית המיוחדת ללוחמה בטרור, נחשף מביא את הבוס שלו להטיל עליו לאתר את הדליפה. ואנאמייקר מחליט לגייס סוכן בגמלאות, איש עצמאי, על-מנת "להחזיר את החתול" (עמוד 19), כלומר לפרק את המבצע לגורמים, שלב שלב, לאתר את הדליפה ולסתום אותה. הבחירה נופלת על תת-אדמירל ג'. פפר טות'ייקר, איש "מודיעין הצי לשעבר" (עמוד 19), שעשה עבודה דומה על פרשת העריק הסובייטי שחזר למוסקבה שנתיים קודם לכן. היה זה טות'ייקר שהבין שהעריק היה סוכן כפול מלכתחילה.

ואנאמייקר היה עוזרו של טות'ייקר במודיעין הצי האמריקני ונותר מעריץ שרוף. לדבריו, "האדמירל הוא מאמין אמיתי. הוא שטם את הבולשביקים מקרב-לב. הוא היה מוכן לעשות כל דבר בעולם כדי להרגיז אותם. עוד בראשית הדרך, כשכל אחד עסק בקדחתנות בהצנחת סוכנים מאחורי מסך הברזל, הגה האדמירל רעיון – להצניח מכשירי רדיו בגלים קצרים, כדי שהרוסים ישימו רגל זה לזה בחיפושיהם אחר סוכנים שלא היו ולא נבראו. לאחר זמן, כשכל אחד ואחד במערב היה עסוק בניסיונות נואשים לחדור לפיקוד העליון הסובייטי, ניהל האדמירל את מודיעין הצי כאילו אכן עלה בידו לחדור לפיקוד העליון הסובייטי. כשעלו הרוסים על הרמזים שפיזר האדמירל בשטח, פתחו בציד חפרפרות שכמעט שיתק את הפיקוד העליון למשך השנים" (עמוד 26). 

העלילה מתפצלת לשתי עלילות. האחת, כאמור, עוסקת בניסיונו של טות'ייקר לפענח את זהותו של "הדללן" ולעוצרו, והשניה עוסקת בסיפור חייו של נייתן הייל, קצין זוטר בצבאו של הגנרל ג'ורג' וושינגטון בעת מלחמת העצמאות האמריקנית, שנתפס ונתלה בידי הבריטים באשמת ריגול. הייל הוא, כך מתברר, קרובו הרחוק של סיבלי. בפועל, הספר לא מותח, לא מעניין ולא שווה קריאה.”