“נתחיל באזהרה, הספר ה"כתוב" ללא נספחים והערות, בן חמש מאות ואחד עמודים.
התחלתי את הספר כפי שמתכוננים לצלילה עמוקה, והנה מבלי שהרגשתי נמצאתי שבוי בסיפור שהוא על גבול הסיפורת השוטפת. פה ושם היו קטעים ארכניים מעט, אבל בסך הכל הזדהיתי עם המשורר ומאבקיו.
בניגוד לביאליק שמהווה את הקונצנזוס הציוני, וחלקים רציניים ביהדות הלא חרדית,בחר או גדל טשרניחובסקי לעולם פתוח יותר שאינו רואה ביהדות ואפילו בארץ ישראל, מרכז יחיד, אלא יש מקום לערכים ותרבות אוניברסלית.
לכן הוא יכול לסכם את דמותו בשיר "אם ניחשת לאור" , "אם קידמת פני דור מעפילים בהמון ברכותך", מחד, ובהמשך באותו גובה והתייחסות, "אם שמחת אל גיל גוי נשבע לאליל" מאידך, ותוך כדי כך, " אם נוצר לך שיר, באנך צרת קיר...: נהנית."
אפשר להזכיר את השיר המפורסם "הוי ארצי מולדתי" ומנגד "לנוכח פסל אפולו".
כזה הוא טשרניחובסקי שמסרב להיות המשכוכית של ההמונים גם ברגעים לאומיים ומשלם על כך מחיר אישי. אדם ברוך כישרונות, רופא, בעל ידע מעמיק בשפות ותרבויות, מתרגם של אפוסים, "קאליוואלה" הפיני, האפוס האינדיאני והאיליאדה והאודיסאה ועוד.
במקביל הוא נרתם לערוך ולהגדיר מונחים במילון הרפואי הראשון שנעשה עם ד"ר מזי"א. דרך אגב, טשרניחובסקי הציע לקרוא "אהבן" את מה שנבחר היום ל"דגדגן".
ולמרות כל היבול הזה הוא חי בעוני ולעתים כדי חרפת רעב לאורך מרבית שנותיו.
זה לא מנע ממנו לכתוב וליצור, ממש כמו "אנרג'ייזר".
טשרניחובסקי נודע, גם בתודעתי, כמושך נשים מסוג דון ג'ואן, איש יפה תואר, משורר וסופר ובעל אישיות מרשימה. והנה, הספר מגלה כי אמנם היו לו מספר נשים, אבל היחסים איתן היו מיוסרים, אולי כי מרביתן עזבו אותו. גם אם נשמר הקשר, הרי ברבות הזמן הוא הופך לאפלטוני.
הקריאה בספר זה דורשת "מילון", שהוא ספר השירים של המשורר. אפשר כמובן להסתייע בגוגל.
הכתיבה של עידו בסוק אינה מוותרת על שום שלב ופרט בחיי טשרניחובסקי. ובכמה מקרים הדבר מכביד.
אולי היה צריך לעשות מה שעשו ל"שולחן ערוך", הוסיפו מפה לשולחן.
כדאי לנסות, יש תמורה חבויה בספר שדורשת מאמץ.
ולבסוף סיפור אישי. השיר "שיר ערש" נכתב כשטשרניחובסקי אותגר על ידי חברת ילדות כשראה אותה שרה שיר ערש באידיש לבנה.
טשרניחובסקי משתמש במילים שאינן שגורות כיום, כמו הפתיחה, " ניטשו צללים, דום ציפורים.." עלו צללים שתקו הציפורים, וכן בתוכן " עברי הנך, בני: אך זהו אשרך גם אסונך".
חשבתי לעצמי , איך אפשר לשיר שיר כזה לילד? והנה גיליתי כי בביצוע השיר דילגו על הבעיות המורכבות הללו. מצד שני חשבתי , האם המוראות והאסונות בשיר "לילה לילה" גרועות פחות?
לבסוף אמרתי לעצמי, אנסה לשיר אותו לנכדי בן העשרה חודשים, הוא ממילא לא קולט פירושי מילים ואפשר לדלג על קטעים בדיוק כמו הביצועים השונים לשיר.
הבעיה כי המקצב המילולי והלחן רק העירו אותו.”