תּוּלִי יָדַע תָּמִיד שֶׁלִּילִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
הֵם גָּדְלוּ יַחַד מֵאָז שֶׁהָיָה גּוּר חֲתוּלִים, וְהִיא – בַּחִתּוּלִים.
אֲבָל עַכְשָׁו גָּרִים בַּבַּיִת עוֹד אַרְבָּעָה בַּעֲלֵי חַיִּים...

תּוּלִי רוֹצֶה לָדַעַת אֶת מִי לִילִי אוֹהֶבֶת יוֹתֵר מִכֻּלָּם, אֲבָל הַאִם יֵשׁ תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה לִשְׁאֵלָה כָּל כָּךְ מְסֻבֶּכֶת?

תּוּלִי יוֹדֵעַ שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּם הוּא סֵפֶר שֶׁיְּחַמֵּם אֶת לִבָּם שֶׁל כָּל יֶלֶד וְיַלְדָּה שֶׁאֵי פַּעַם תָּהוּ הַאִם הֵם הֲכִי אֲהוּבִים בַּמִּשְׁפָּחָה.