אַבָּא אוֹהֵב שֶׁאֲנִי יָשֵׁן בַּמִּטָּה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל אִמָּא.
עֻבְדָּה. כָּל לַיְלָה אֲנִי הוֹלֵךְ לִישֹׁן בַּמִּטָּה שֶׁלִּי.
עוֹד עֻבְדָּה: כָּל בֹּקֶר אֲנִי מִתְעוֹרֵר בַּמִּטָּה שֶׁלָּהֶם.
מָה עוֹשֶׂה יֶלֶד שֶׁנִּמְאַס לוֹ לְהִתְעוֹרֵר כָּל בֹּקֶר בַּמִּטָּה שֶׁל הַהוֹרִים וְלִמְצֹא אֶת אִמָּא בַּמִּטָּה שֶׁלּוֹ?
מָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהַדֻּבִּי הַחוּם יָשֵׁן וְדֻבִּי פַּנְדָּה הוֹפֵךְ לְמַלְכֹּדֶת?
סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ, מָלֵא הוּמוֹר וּבָרָק, הַמְּתָאֵר כֵּיצַד הַמְּצִיאוּת יְכוֹלָה לִלְבֹּשׁ כַּמָּה פָּנִים – תָּלוּי מִי מִסְתַּכֵּל וְאֵיךְ.
שִׁתּוּף פְּעֻלָּה מֻצְלָח נוֹסָף בֵּין הַסּוֹפֶרֶת מֵאִירָה פִירוֹן לַמְּאַיֶּרֶת אָלִינָה גּוֹרְבַּן, שֶׁכְּבָר יָצְרוּ יַחַד אֶת סִדְרַת רִגּוּל, חִטּוּט וְשׁוֹקוֹ חַם שֶׁנִּבְחֲרָה לְמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ וְזָכְתָה לִשְׁבָחִים רַבִּים.