כרך זה, הרביעי בסדרת תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, רואה אור בשנת המאה להחלטת הקונגרס הציוני
על הקמת האוניברסיטה בירושלים (וינה 1913).
שלושה הכרכים הקודמים הוקדשו לשורשי הרעיון לייסד תשתית רוחנית ותרבותית לישות הלאומית בארץ-ישראל,
להקמתה של האוניברסיטה ולהתפתחותה בימי 'המדינה שבדרך', עד הירידה מהר הצופים בשנת 1948, שעמם
נחתם הפרק הראשון בתולדות המוסד.
בכרכים הראשונים נפרשו לעיני הקורא העלילות המורכבות של כינון האוניברסיטה, במחקרים מעמיקים ופרטניים
שעסקו בצדדים המדעיים, הארגונים והפוליטיים, הכלכליים והחברתיים.
רק מעט הוקדש לפועלם של האנשים שעמדו מאחורי מפעל זה.

הכרך שלפנינו מביא את הביוגרפיות של המייסדים והפרופסורים הראשונים של האוניברסיטה, שטבעו את חותמם
על כינונה והתפתחותה של האוניברסיטה בשנות המנדט.
אמנם סיפורם האישי הוצג לעתים במאמרי הכרכים הקודמים - אך זאת במקוטע ובמובלע, והבלטתו כאן מציירת
את תמונת ימי האוניברסיטה בראשיתה דרך סיפורם של מעצביה.

שלושה פרקים בספר:
הראשון בהם עוסק במייסדיה ומעצביה של האוניברסיטה, וכולל את אנשי המעש שליוו את הקמתה ואפשרו את תפקודה;
הפרק השני מוקדש לראשוני המורים והחוקרים במדעים העיוניים: מדעי הרוח, מדעי היהדות וראשוני החוקרים בתחומי המשפט והחברה;
בפרק השלישי מובאות הביוגרפיות של החוקרים והמורים בתחומי המתמטיקה והמדעים הניסויים.

ספר זה מוקדש לאנשים שהגיעו לירושלים בנסיבות שונות מרחבי העולם ומתפוצות רבות, אך בפועלם המשותף על הר הצופים
אפשרו את הגשמתו של הרעיון, שנזרע במחצית השנייה של המאה ה-19 ונשא פרי מבורך בתקופת היישוב.
הם שהניחו את התשתית למעמדה הבכיר של האוניברסיטה העברית בשנים הבאות, בימי מדינת ישראל.

שם הספר
עמק יזרעאל וכל נתיבותיו
מקורות : סיפורה של חברת המים הלאומית - 75 השנים הראשונות
בשערי מדינה - אלבות לתולדות נמל התעופה הבין-לאומי ע"ש דוד בן גוריון