סיפורו של "עמק יזרעאל" מתקשר לרבים עם ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ועם שירו המפורסם של נתן אלתרמן "באה מנוחה ליגע" המוכר גם כ"שיר העמק", ששורות פזמונו מפורסמות ומוכרות: טל מלמטה ולבנה מעל מבית אלפא עד נהלל. אך עוד טרם ההתיישבות הציונית בו וכבר בתקופות קודמות שימש העמק למוקד פעילות אנושית בשל מיקומו ומבנהו הטופוגרפי. בספר הסיורים שלפנינו ניסינו להביא תמונה מכלילה של נופו הייחודי שנוצר במרוצת השנים על התופעות האנושיות והטבעיות שבו. לשם כתיבת הספר קובצו יחדיו מספר כותבים מומחים המכירים את צפונות העמק ובקיאים ברזי שביליו. אל הטקסטים המעניינים המתארים את המסלולים צירפנו עשרות תמונות, איורים ומפות המעניקים לספר ממד נוסף ומאפשרים להביא את העמק - הביתה. ד"ר אסף זלצר, חוקר במכון לחקר ארץ ישראל ויישובה של יד יצחק בן-צבי ומרצה במחלקה להכשרת מורים ובמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, הופקד על עריכת הספר. ניסיונו המקצועי בתחומי התוכן הרלוונטיים לספר והתמחותו בהדרכה ובלמידה בשדה אפשרו לו לגבש את הספר לכדי יצירה הנותנת מענה למטיילים, למתעניינים ולרוצים להכיר ולהעמיק. ...

אלבום לתולדות נתב"ג. אלבום זה מספר את סיפורו של נמל התעופה האזרחי המרכזי של מדינת ישראל – נתב"ג ומתקני רשות שדות התעופה האחרים המהווים יחד את שערי המדינה. חווית הטיסה והמעבר בין מדינות, שהייתה פעם נחלתם של בודדים, הפכה בעולם המערבי ובמדינת ישראל בפרט לנחלתם של רבים. מספרם של הטסים, הבאים, המלווים והאורחים הולך וגדל משנה לשנה. תהליך זה הוביל להחלטת הממשלה להקים את טרמינל 3, סמוך לטרמינל ההיסטורי ולשדרג את מעברי הגבול היבשתיים. לרגל הפיתוח הנרחב, הגידול בהיקף הפעילות וציון שבעים שנה להקמתו של נמל התעופה Lydda, לימים לוד והיום נתב"ג, הוחלט להביט לאחור ולסכם בתמונות ובמילים את שנעשה. נוסף לפעילות האווירית הרבה משמש נתב"ג נמל בין-לאומי יחיד של המדינה, זירה לאומית לטקסים ולאירועים מרגשים וגם מקום עבודה. במטרה לחשוף את הרב- גוניות של המקום ושל המתקנים הנוספים, האלבום מחולק לפי נושאים-שערים. השילוב בכל שער של טקסט ותמונות מתקופות זמן שונות מאפשר לראות את העבר אך גם לקרוא עליו. הטקסטים נכתבו על בסיס חומר ארכיוני ומחקרים קיימים והתמונות קובצו ממגוון ארכיונים....

כרך זה, הרביעי בסדרת תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, רואה אור בשנת המאה להחלטת הקונגרס הציוני על הקמת האוניברסיטה בירושלים (וינה 1913). שלושה הכרכים הקודמים הוקדשו לשורשי הרעיון לייסד תשתית רוחנית ותרבותית לישות הלאומית בארץ-ישראל, להקמתה של האוניברסיטה ולהתפתחותה בימי 'המדינה שבדרך', עד הירידה מהר הצופים בשנת 1948, שעמם נחתם הפרק הראשון בתולדות המוסד. בכרכים הראשונים נפרשו לעיני הקורא העלילות המורכבות של כינון האוניברסיטה, במחקרים מעמיקים ופרטניים שעסקו בצדדים המדעיים, הארגונים והפוליטיים, הכלכליים והחברתיים. רק מעט הוקדש לפועלם של האנשים שעמדו מאחורי מפעל זה. הכרך שלפנינו מביא את הביוגרפיות של המייסדים והפרופסורים הראשונים של האוניברסיטה, שטבעו את חותמם על כינונה והתפתחותה של האוניברסיטה בשנות המנדט. אמנם סיפורם האישי הוצג לעתים במאמרי הכרכים הקודמים - אך זאת במקוטע ובמובלע, והבלטתו כאן מציירת את תמונת ימי האוניברסיטה בראשיתה דרך סיפורם של מעצביה. שלושה פרקים בספר: הראשון בהם עוסק במייסדיה ומעצביה של האוניברסיטה, וכולל את אנשי המעש שליוו את הקמתה ואפשרו את תפקודה; הפרק השני מוקדש לראשוני המורים והחוקרים במדעים העיוניים: מדעי הרוח, מדעי היהדות וראשוני החוקרים בתחומי המשפט והחברה; בפרק השלישי מובאות הביוגרפיות של החוקרים והמורים בתחומי המתמטיקה והמדעים הניסויים. ספר זה מוקדש לאנשים שהגיעו לירושלים בנסיבות שונות מרחבי העולם ומתפוצות רבות, אך בפועלם המשותף על הר הצופים אפשרו את הגשמתו של הרעיון, שנזרע במחצית השנייה של המאה ה-19 ונשא פרי מבורך בתקופת היישוב. הם שהניחו את התשתית למעמדה הבכיר של האוניברסיטה העברית בשנים הבאות, בימי מדינת ישראל. ...