“לכל סופר קיימת תבנית שהיא מעין סימן היכר שלו ועל פיה הוא כותב. אחרי לא מעט ספרים של שרון צוהר שקראתי, למדתי את התבנית שלה.
בדרך כלל מדובר על בחור מושלם מהבחינה הפיזית, שאינו מורגל במערכות יחסים רציניות, אך הפלא ופלא, דווקא בבחורה שנראית הכי לא מתאימה לו במבט ראשון, הוא מתאהב עד מעל הראש. הבחורה מצידה, הופכת לג'לי רוטט רק מהמבט שלו, שניהם נמשכים זה לזו בטירוף וחלקים נרחבים מהזמן שבו הם ביחד, הם מבלים במיטה וזהירות, התיאורים מפורטים מאד.
בדרך כלל הבחור והבחורה נפגשים על רקע מקצועי דומה או מתנגש, בספר הזה אותו רקע הוא עולם הזוהר. מור היא מפיקת אירועים/ אשת שיווק וגיא הוא סמנכ"ל של חברת תכשיטים בינלאומית וידועה מאד. במסגרת עבודתה כמפיקת תצוגות אופנה בסוכנות דוגמנות, מור פוגשת בגיא, הנזקק לשירותיה כי הדוגמניות מציגות את התכשיטים שבבעלותו בלא מעט תצוגות.
מור היא בחורה פשוטה וצנועה, קיבוצניקית בשורשיה (עוד סטראוטיפ שמי שקיבוצניק בהכרח מייצג עולם פשוט המנוגד לעולם הזוהר והכסף לא קורץ לו). המסר די ברור מההתחלה, מור מנסה להוכיח את גיא על אורח חייו הראוותני ועל השטחיות שיש בו ובאורח החיים הנ"ל. גיא מצדו מנסה להוכיח למור שעושר לא בהכרח מורה על שטחיות והוא לא מפונק כפי שהיא חושבת שהוא....
לאורך כל הספר הם נמשכים, רבים, נפרדים וחוזרים ומה קורה בסוף? תצטרכו לקרוא ולגלות בעצמכם.
קראתי את רוב הספר בתחושת שעמום, בהתחלה לא התחברתי למור שרגילה להתבטא די בגסות לסובביה, אבל בישורת האחרונה של הספר, השעמום נעלם.
ועוד דבר שנגע בי במהלך הספר: חברתה הטובה של מור היא גליה, גליה היא למעשה בת דמותה של ענת אלימלך. סיפורה של ענת אלימלך, הוא סיפור שעברו עליו ברפרוף במהלך הספר והרגשתי שחבל שהסופרת לא התעמקה יותר דווקא בנושא החשוב שסיפורה טומן בחובו.”

“אני מאוד אוהבת את שרון צוהר לדעתי יש לה ספרים מעולים אבל מכל הספרים שלה שקראתי עד עכשיו לדעתי הספר הזה הכי פחות טוב.
המזל שהוא קצר. לעיתים השתעממתי הייתי מסכמת כבסדר אין עלילה סוחפת או דמויות מיוחדות.”