“נתן זהבי לא אהוב עליי בלשון המעטה.
כולנו מכירים את זהבי עצבני ולרובנו יצא להתעצבן עליו או בגללו לא אחת, הרבה מאיתנו גם הסכימו איתו לא פעם ולא פעמיים ויש כאלה שגם אדישים לסוג כזה של אנשים. עם זאת, הספר לא עליו. רק סיפורים שעברו בחייו, סיטואציות שאליהן נחשף, שבהן התבגר ואליהן הזדקן.
38 סיפורים. חלקם קשים, חלקם מעצבנים וחלקם גורמים לנשמה שלך לבכות. אני מודה – עם כל החוסר אהבה שלי לזהבי לא יכולתי שלא להישאב עם כל נשמתי לתוך הספר הזה כי הייתה כאן יחודיות כל כך טובה וכל כך מעניינת שלא יכולתי שלא לקרוא ברגש את הכתוב.
הסיפורים הם חייו של זהבי, לאו דווקא לפי סדר זמנים מסוים ולאו דווקא עליו אלא יותר את הסובב אותו – אנשים שעברו בחייו, שעיצבו את המציאות שלו גם אם לא התכוונו לכך, אנשים אשר סיפור החיים שלהם שנשזר בדרך כלשהי בחיים של זהבי שופך אור על כמה נסתר יש שם מתחת לפני השטח. הסיפורים לא עוסקים בקונספט מסוים לדעתי, יש אנשים שיגידו שאלו סיפורים על חיים קשים של אנשים, אני לא הייתי מגדירה את זה כך. יש בסיפורי הדוקו הללו הכל מהכל – טוב, רע, קשה, משעשע, מעצבן, מרגש ונורא. בעצם, בליל של רגשות שמרוב שחלקם הזויים תהיתי כמה מהמסופר הוא אכן אמת ואז חזרתי למציאות, נתתי לעצמי סטירה ואמרתי לעצמי שעצם זה שזה נשמע לי הזוי רק אומר שאולי לא יצא לי, במציאות של חיי, להיחשף למאורעות מסוגים כאלו ואל לי לקפוץ למסקנות לא נכונות או מטילות ספק (גם אם זה מטבעי...).
אני אתן את כל הקרדיט לזהבי לחלוטין, אין ספק מדוע הבן אדם עיתונאי מוערך כל כך. הכתיבה שלו חודרת, עוצמתית וביקורתית מאד. מי ששמע את זהבי אי פעם לא יוכל שלא לקרוא חלק מהסיפורים ולדמיין את זהבי מקריא אותם בקולו בתוך הראש, במיוחד כאשר נזרקות שם מספר של קללות עסיסיות.
אם תרצו להיזרק אל תוך ספר שישרוט אתכם מעט, אם חסר לכם קצת מהפלפל של זהבי ומהחיים עצמם אין ספק שאתם צריכים לקרוא את הספר. אני נהנתי והתרגשתי מכל רגע!”