בשנת 2033 הדמיונית נפגשים ילדיו המבוגרים של אליעזר (לונקה) גוטליב, מחבר וגיבור ספר זה, לרגל אזכרה שנתית שנערכת ליד קבר הוריהם. הכיתוב שנחקק על מצבת אביהם, לבקשתו, "איש שמיצה את חייו עד תום", מצית בהם דחף לפרשו. את הפירוש הם מחפשים באמצעות נבירה במסמכים ישנים שנשמרו בבית המשפחה - אולי מהם יבוא הפענוח. תחילת צלילתם אל מצבור הדוקומנטים מגלה את הפְרס על מפעל חיים שקיבל אביהם, ואת התהיות שהציפו אותו על אודות החומרים המרכיבים אדם שהוענק לו הפְרס. המשך מסע החיפוש - של הבת והבן בעתיד ושל אביהם בעבר ובהווה - הוא‑הוא הספר המסוּפּר מכאן ואילך; הוא שמשרטט בין הדפים, בדילוּגים חינניים בין תקופות ומקומות, את דמותו של לונקה, את שורשיו וילדותו ברוסיה ופולין, את לידתו מחדש בקיבוץ בישראל, את התפתחותו מילד גלוּתי לצבּר לתפארת, את שנות שירותו בצבא הסדיר, את תפקידיו כקצין מודיעין בצבא קבע, את חייו האזרחיים שבמרוצתם היה ללוחם בשחיתויות ולמען מינהל תקין, את חייו האישיים הטבולים בטרגדיות משפחתיות, את השקפת עולמו ההומנית, את כאבו על הדרדור המוסרי במדינה, את געגועיו לישראל האהובה, את פילוסופיית חייו הערכּית.