עֲליִלוֹת מַצְחִיקוֹת, מוֹתְחוֹת וּמְרַתְּקוֹת
שֶׁל שׁוּלהָ ויְוּלהָ, חֲתוּלוֹת מְתוּקוֹת.
שְׁתֵּיהֶן גּרָוֹת בָּעִיר הַגּדְוֹלהָ,
בְּעֵיניֵהֶן זֶה מָקוֹם מַמָּשׁ נפְִלאָ.
כמו שולה ויולה, גם נירה הראל ואורה איתן נולדו בתל אביב וחיות בתל אביב.
אורה איתן (נ' 1940) היא בוגרת בצלאל ולימדה בו במשך יותר משלושים שנה. עוטרה כיקירת המחלקה לתקשורת חזותית בשנת 2010. וזכתה בפרסים רבים: עיטור אנדרסן (פעמיים), המדליה על שם בן יצחק מטעם מוזאון ישראל (שלוש פעמים), פרס נחום גוטמן ועוד. המבוגרים זוכרים את איוריה לספרים "יותם הקסם", "כל השבט הזה" ו-"סוד הגן הנעלם" משנות הששים, והצעירים מכירים בוודאי את "דוד ירח בשמיים" מאת אנדה עמיר מ-2010.
נירה הראל (נ' 1936) הייתה בין היתר עורכת ספרי הילדים בהוצאת מסדה, עורכת ספרי הילדים ומנהלת המערכת בהוצאת עם עובד, יזמה את מצעד הספרים של משרד החינוך והקימה, יחד עם המאייר דני קרמן, את אתר דףדף שבעריכתו היא עוסקת עד היום. כתבה למעלה מ-50 ספרים לילדים ולנוער. זכתה בפרסים רבים, בהם פרס זאב, פרס פניה ברגשטיין, פרס ראש הממשלה, פרס קרן מרחב הילדים (שווייץ) ופרס אריק איינשטיין. בין ספריה - "אפשר להשאיר הודעה", "שפת הסימנים של נועה", "סבא בישל מרק" ו-"אחד יותר מדי".
