ספר היובלים הוא ספר עתיק המספר מחדש את המאורעות במתוארים בספר בראשית ובתחילת ספר שמות. הסיפור מחדש, או בלשון החוקרים השכתוב, מעניק לקורא מידע באשר לזמנם של מאורעות קדם אלה שכן מחבר הספר מפרט את זמנן המדויק של ההתרחשויות בציינו את מספר היובלים, השבועות והשנים שחלפו מעת בריאת העולם. כן לומד הקורא שבצד גיבורי ספרי בראשית ושמות פעלו מלאכי קודש, רוחות רעים ושר משטמה, והוא אף מתוודע לפרטים ולעלילות משנה הנעדרים מהתורה ואולם מצויים בחיבורים קדומים שכתבו יהודים בארץ ישראל ובאלכסנדריה. השם שהוענק לספר בידי מחברו, 'התורה והתעודה', מציג את הספר כתורה השנייה שניתנה בסיני. תורה זו, שהייתה חקוקה על לוחות השמיים, הוכתבה למשה על ההר מפי 'מלאך הפנים' והוא שמסרו לעם בצד התורה הראשונה שהגיעה מראש ההר כשהיא חקוקה על לוחות אבן. ספר היובלים נוטל אפוא חלק במחלוקת הנודעת מימי הבית השני, כמה תורות ניתנו בסיני ובאיזה אופן נמסרו. קריאה בספר חושפת מחלוקות ונושאי דיון נוספים: מידת הפתיחות לתרבות ההלניסטית, הקבוצות הראויות להנהגה, לוח השנה וכמובן הפירוש הנכון לפסוקי התורה. הביאור לספר, המוצע במהדורה זו, עוקב אחר עמדותיו של בעל הספר ומאפשר לקורא להתחקות על עולמם הדתי והתרבותי של היהודים בעת העתיקה, על גווניו ועושרו. ספר היובלים לא השתמר במהלך הדורות בשפת כתיבתו, עברית, ושרד בשלמותו רק בתרגומו לגעז. עם הגיעם של כתבי יד אתיופיים למערב, באמצע המאה הי"ט, התוודע העולם המערבי לספר ולהיקפו. בשנת 1861 התגלה תרגום לטיני של הספר ובשנת 1921 זוהו ציטוטים ממנו בכרונוגרפיה כתובה סורית. במחצית השנייה של המאה העשרים פורסמו רסיסים של כתבי יד בעברית ממערות קומראן. התרגום המוצע במהדורה זו הוא תולדה של קיבוץ כלל הנתונים המצויים בידינו בשפות השונות, ליבונם ושקילתם זה מול זה.

שם הספר
הספרות האפוקליטית בימי הבית השני