צבי אטקין

4 ספרים

צבי אטקין (1915 – 1996) היה מחלוצי הוראת השפה הערבית הפלסטינית בבתי הספר הממלכתיים בישראל, ומחברם של מספר ספרי לימוד בתחום זה. אטקין נולד באוקראינה למשפחה יהודית חסידית ציונית. המשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1925 והתגוררה תחילה בתל אביב ובעכו ולאחר מכן עברה לרחובות והשתקעה בה. כנער היה פעיל בתנועת הצופים ולאחר מכן בתנועת השומר הצעיר. בשנת 1931 הצטרף לארגון ההגנה, בו היה פעיל עד לשנת 1948. בנוסף שירת כגפיר במשטרת היישובים העבריים ונוטר בנפת ראשון לציון. בשנת 1944 נשלח על ידי ארגון ההגנה לשמש בתפקיד מוח’תאר ביישוב מצפה גבולות. במבצע ההתיישבות במוצאי יום הכיפורים ה’תש”ז (5 באוקטובר 1946) במסגרתו הוקמו בן לילה יישובים עבריים חדשים בנגב (מבצע 11 הנקודות), היה אטקין האחראי הביטחוני על שתי נקודות יישוב: נירים ואורים. בשנת 1947 התמנה לקצין הש”י של נפת הנגב. בשנה זו גם נישא לשושנה הופמן, פעילה בתנועת השומר הצעיר בארצות הברית, שעלתה לישראל שנה קודם לכן. בתקופת מלחמת העצמאות שירת בחיל המודיעין בחזית הדרום. לאחר תום המלחמה חזר להתגורר ולעבוד בקיבוץ. בקיבוץ עבד באריזת הדרים, ביציקת בלוקים ובמסגרות. לאחר תקופת לימודים בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, החל לעבוד בהוראת השפה העברית באולפן חצור, ובהוראת השפה הערבית בבית הספר שבקיבוץ. בהמשך עבד במכון ללימודים ערביים במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, שם עסק בהוראת השפה הערבית המדוברת והקים את מפעל ההשתלמויות “מזרחנים צעירים”, אותו ניהל במשך כעשרים שנה. בתקופה זו חיבר מספר ספרי לימוד לשפה הערבית המדוברת. זכה בפרסים רשמיים רבים בזכות תרומתו לחיי דו-קיום, להוראת הערבית ולקידום ההבנה בין העמים.